מסע הצי הבלטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rikana (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 9:
היפנים הזמינו את האוניות המודרניות והטובות ביותר שרובן נבנו ב[[אנגליה]]. תוך 8 שנים עמד לרשותם צי ימי בראשות האדמירל [[היאצ'ירו טוגו]] הכולל 6 אוניות קרב מודרניות, 20 שייטות, 19 משחתות ו-85 ספינות טורפדו.
 
ב-[[1904]] היפנים תקפו את פורט ארתור והשמידו את אוניות המלחמה הרוסיות שהיו שם ובמקביל החלו במלחמה יבשתית כדי לכבוש מחדש את השטח. עקב כך החליט ה[[צאר]] הרוסי להעביר את הצי הבלטי סביב חצי מכדור הארץ על מנת להגן על פורט ארתור. כמפקד המסע נבחר אדמירל משנה [[זינובי רודזרוז'סטבנסקי]].
 
גם על פי הדוחות של קציניו היה הצי הרוסי לא יעיל, לצי הבלטי היו 4 אניות קרב חדשות – אחת מהם כל כך חדשה עד שלא הפליגה כלל לפני מסע זה. כל אחת מהם צוידה ב 4 תותחי 305 מ"מ חדשים ו12 תותחי 152 מ"מ ; אולם אוניות אלו הועמסו בציוד יתר מעבר לתכנון המקורי עובדה שגרמה להן להיות פחות יציבות ואיטיות יותר ב 2 קשר לעומת המתוכנן גם כאשר מנועי האוניות פעלו היטב, דבר שקרה לעיתים רחוקות. בנוסף היו 3 אניות משוריינות מיושנות, 5 שייטות (אחת מהם הייתה אמורה לצאת משירות 35 שנים מוקדם יותר) 9 משחתות קטנות מאוד, ובסוף הטור שורה של ספינות פחם המשמשות כבתי חולים וספינות תיקונים ותחזוקה סה"כ כ 40 ספינות. הצוותים הורכבו מאנשי מילואים, אנשי צי הסוחר וחלק יחסי גבוה של איכרים שמעולם לא היו בעלי ניסיון ימי.
שורה 20:
במרץ, התגבורת לא הגיע והצי יצא לדרך וחצה את [[האוקיינוס ההודי]]. כולם כולל היפנים ראו אותו חוצה את מיצרי [[סינגפור]], שם הקונסול הרוסי הגיע בספינה והביא עימו עוד בשורות רעות מפורט ארתור – 20,000 רוסים הרוגים וכ-40,000 שבויים. הוא חזר על הפקודה להמתין לתגבורת כך שהצי שט במעגלים ב[[ים סין הדרומי]] עד שהאוניות נוספות הגיעו וחברו לצי.
אפילו האדמירל עצמו היה במצב של דכאון עמוק לאחר 6 חדשים בים.
ע"מ להגיע לוודיווסטוק עמדו לרשותם מספר נתיבים אולם הם בחרו בקצר שבהם, דרך המיצרים שבין [[קוריאה]] ויפן. באמצע המיצרים הללו נמצא האי [[צושימה (אי)|צושימה]]. רודזרוז'סטבנסקי בחר לעבור ב[[מצר צושימה]] בחסות הראות הלקויה. לאחר מסע בן 18,000 מייל הם היו במרחק של רק 600 מייל מסיום מסעם.
 
עד כמה שהם ידעו לא הבחינו בהם מאז [[סינגפור]] ובעת שהתחילו בחציית המיצרים מזג האוויר היה כל כך ערפילי עד שהם לא הצליחו לראות את כל הצי שלהם. רודזרוז'סטבנסקי חילק את טור אוניות המלחמה לשניים, בטור המזרחי שהיה קרוב יותר לאי צושימה היו כל שבעת אוניות הקרב העיקריות בנוסף ל[[סיירת (אונייה)|סיירת]] אחת. בטור השני שהפליג בנתיב מקביל היו כל שאר הספינות מובלות על ידי אוניות הקרב המיושנות כאשר בראש הטור עמד [[ ניקולאי נבוגטוב]].
אולם אדמירל הצי היפני – טוגו – ניחש מה יהיה המסלול בו יבחרו. הוא מיקם את הצי שלו בקצה דרום קוריאה והשייטות שלו פטרלו במייצרים. ב 26 למאי הבחינה הסיירת היפנית [[שינאנו]] באוניות הרוסיות וביקשה שישלחו לשם תיגבורת אשר לא איחרה להגיע. בבוקר למחרת ב-[[27]] [[מאי]] החל [[קרב צושימה]]