לוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקפץ גבעות (שיחה | תרומות) |
מקפץ גבעות (שיחה | תרומות) |
||
שורה 41:
בשנת 43 לפנה"ס, הטיל [[קאסיוס]] מיסים כבדים על [[פרובינקה סוריה|סוריה]] ושכנותיה, כדי לממן את מלחמתו הצפויה כנגד יורשיו של [[יוליוס קיסר]]. תושבי יהודה לא הצליחו לאסוף את סכומי הכסף שדרש מהם קאסיוס, וכעונש הוא מכר לעבדות תושבי ארבע ערים, אחת מהן לוד<ref>קדמוניות, יד, 275.</ref>. שנתיים מאוחר יותר, הורה שליט מזרח האימפריה דאז, [[מרקוס אנטוניוס]] לשחרר את העבדים, ונראה שרוב תושבי לוד שבו לעירם.
בימי [[הורדוס]] המשיכה לוד לשמש כעיר מחוז, ככל הנראה עד חורבן בית המקדש השני. [[יוספוס פלביוס]] תאר את לוד, ערב [[המרד הגדול]] כ- "כפר שאינו נופל בגודלו מעיר"<ref>קדמוניות, כ, 120-130.</ref>. בימי המרד הגדול, עת הגיע [[גאלוס]] ללוד לאחר השתלטו על הגליל, מצא אותה ריקה מתושבים- היות וכולם, פרט לחמישים איש- עלו לרגל לירושלים. גגאלוס הורה להרוג את הנשארים והעלה את העיר באש<ref>מלחמת, ב, 515.</ref>. תושבי לוד הצטרפו למורדים לאחר כשלונו של גאלוס בדיכוי המרד, והעיר לוד הוכפפה לפיקודו של [[יוחנן האיסיי]]. [[אספסיינוס]] כבש את לוד במהלך מסעות המלחמה שלו ביהודה, אוםל מועד כיבושה אינו ברור, ויתכן שנכנעה ללא קרב. על כל פנים, באביב שנת 68 היתה לוד מחוץ לאזורי הלחימה של המרד הגדול, ונראה שפליטים רבים נהרו אליה מאזורי הלחימה המתמשכת<ref>לוד וחכמיה, עמ' 10.</ref>.
בין המתיישבים בלוד בתקופה שלאחר החורבן היו גם מ[[חז"ל]]. למעשה, רוב חכמי הדור שלאחר החורבן שמקום מגוריהם נזכר, התגוררו בלוד או בקירבתה<ref>בן ציון רוזנפלד, '''לוד וחכמיה''', עמ' 11.</ref>. ביניהם ניתן למנות את [[ר' אליעזר בן הורקנוס]], [[רבן גמליאל]], [[ר' טרפון]], [[ר' אלעזר המודעי]] ו[[ר' עקיבא]].
המדיניות הרומאית, שנקטה בגישה מעשית, אפשרה את שיקומה של לוד מתוצאות המלחמה. הרומאים, שהיו מעוניינים בשמירת הסדר והיציבות, הבינו שהשבת החיים למסלולם הרגיל יאפשרו להם להוסיף ולנהל את פרובינקת יהודה ביעילות. אחד מהצעדים שננקטו על ידי אספסינוס היה השבת כל האדמות היהודיות שנלקחו במהלך המרד לבעליהן<ref>מלחמת, ז, 216.</ref>. צעד נוסף בתהליך שיקומה של העיר, היה החזרתה למעמד [[טופרכיה]].
===תקופת המשנה והשלטון הרומאי===
| |||