מושבת מצורעים – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Spinalonga.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|האי ספינלונגה, סמוך ל[[כרתים]], [[יוון]]. אחת ממושבות המצורעים האחרונות שהתקיימו ב[[אירופה]]]]

 

חלק ממושבות המצורעים מוקמו על [[אי|איים]] מרוחקים כדי להבטיח את בידודם של המצורעים מן האוכלוסייה, בתי מצורעים אחרים נבנו על דרכים ראשיות, שם ניתן היה לקבץ תרומות מעוברים ושבים לטובת שוכני הבית. קיימות מחלוקות בין היסטוריונים באשר לתנאי החיים באותן מושבות מצורעים ובתי מצורעים. יש הטוענים כי המצורעים חיו במקומות אלה בהזנחה קשה ובתנאים גרועים, לדעת טוענים תנאי החיים מחוץ למושבת המצורעים היו גרועים לא פחות. נמצאו אף עדויות לאנשים שנדבקו באופן מכוון בצרעת כדי שיוכלו להתקבל ולחיות במושבת מצורעים. יש אף המפקפקים כי שוכני מושבות המצורעים התאימו כולם להגדרה המודרנית של מחלת הצרעת, זאת היות שבאופן היסטורי המונח "צרעת" שימש למגוון גדול של מחלות.

עדויות לקיומה של הצרעת בארץ ישראל ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] ניתן למצוא בשרידי עצמות [[נזיר|נזירים]] שנתגלו במדבר יהודה בכמה אתרים: בשרידי הכנסייה והמערה של מנזר מרטיריוס ב[[מעלה אדומים]]; במנזר [[יוחנן המטביל]] שבאתר [[קאסר אל-יהוד]] (סמוך ל[[בית הערבה]] הישנה); ובכמה ממנזרי [[מדבר יהודה]], בהם התגלו עקבות צרעת בשלדי נזירים. זאב ארליך (ז'בו) מ[[בית ספר שדה]] [[עפרה]] טוען <ref>[http://www.makorrishon.net/show.asp?id=19682 מוסף 'שבת' של מקור ראשון על פרשת מצורע, 21.4.07]</ref> כי ממצאים אלה מלמדים אולי שבתקופה זו היו שראו במחלת הנסן 'צרעת', המחייבת 'שילוח אל מחוץ למחנה', ולכן נמצאו נגועים אלה במדבר, לקיים את דברי הכתובים "כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא--טָמֵא הוּא: בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ." (ויקרא יג, מ"ו), "צַו, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ." (במדבר ה, ב'). כן הוא מזהה [[רצפת פסיפס]] שהתגלתה ב[[הרצליה]] ובה הכתובת: "תרחם נא הממלכה על הצנועים ועל האומללים ועל החולים שבבית זה" כהוכחה למושבת מצורעים במקום.

 

 

בשלהי [[התקופה העות'מאנית]] פעלה מושבת מצורעים בתוך העיר העתיקה, בצמוד לחומה הדרומית ליד [[שער ציון]] (בתחומי גן התקומה של ימינו). המצורעים התגוררו שם בבקתות עלובות, שדלתיהן פנו אל החומה ולא אל הרחוב. הם התחתנו רק בינם לבין עצמם, ונחשבו לאחת הקהילות האומללות ביותר בעיר. ב-1875 הורחקה המושבה באופן סופי מהעיר ונדדה סמוך ל[[עין רוגל]] דרומית ל[[כפר השילוח]], למקום שנקרא בפי ערביי ירושלים בשם 'בית אלמסאכין', כלומר בית המסכנים. כיום מזוהה המקום במבנה צר וארוך, הניצב בשולי הכפר [[סילואן]].

==קישורים==

*מידע רפואי על הצרעת המקראית ומחלת הנסן, ומידע על מושבות מצורעים בארץ ישראל, באתר [http://www.makorrishon.net/show.asp?id=19682 מקור ראשון]

==הערות שוליים==

<references/>