מסע הצי הבלטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 24:
אפילו האדמירל עצמו היה במצב של דכאון עמוק לאחר 6 חדשים בים.
ע"מ להגיע לוודיווסטוק עמדו לרשותם מספר נתיבים אולם הם בחרו בקצר שבהם, דרך המיצרים שבין [[קוריאה]] ויפן. באמצע המיצרים הללו נמצא האי [[צושימה (אי)|צושימה]]. רוז'סטבנסקי בחר לעבור ב[[מצר צושימה]] בחסות הראות הלקויה. לאחר מסע בן 18,000 מייל הם היו במרחק של רק 600 מייל מסיום מסעם.
 
עד כמה שהם ידעו לא הבחינו בהם מאז [[סינגפור]] ובעת שהתחילו בחציית המיצרים מזג האוויר היה כל כך ערפילי עד שהם לא הצליחו לראות את כל הצי שלהם. רוז'סטבנסקי חילק את טור אוניות המלחמה לשניים, בטור המזרחי שהיה קרוב יותר לאי צושימה היו כל שבעת אוניות הקרב העיקריות בנוסף ל[[סיירת (אונייה)|סיירת]] אחת. בטור השני שהפליג בנתיב מקביל היו כל שאר הספינות מובלות על ידי אוניות הקרב המיושנות כאשר בראש הטור עמד [[ ניקולאי נבוגטוב]].
אולם אדמירל הצי היפני – טוגו – ניחש מה יהיה המסלול בו יבחרו. הוא מיקם את הצי שלו בקצה דרום קוריאה והסיירות שלו פטרלו במייצרים. ב 26 למאי הבחינה הסיירת היפנית [[שינאנו]] באוניות הרוסיות וביקשה שישלחו לשם תיגבורת אשר לא איחרה להגיע. בבוקר למחרת ב-[[27]] [[מאי]] החל [[קרב צושימה]]
 
==השייטת השלישית יוצאת לדרך==
השייטת השלישית של צי האוקיינוס השקט, אף היא הורכבה מאוניות הצי הבלטי. רוז'סטבינסקי שחשש שהאוניות האלה מיושנות מדי למלחמה בחר להשאירן במעגן ההבית, אך האדמירליות שוכנעה שיהיה להם שימוש טוב בקרב.
 
למפקד השייטת מונה [[ניקולאי נבוגטוב]] והיא יצאה לדרכה בפברואר 1905. השייטת השלישית שאוניותיה היו קטנות יותר מאוניות השייטת השנייה, שנאלצה להקיף את [[כף התקווה הטובה]], עשתה קיצור דרך [[תעלת סואץ]] והדביקה את השייטת השנייה במימי הודו-סין ב-[[8 במאי 1905]] (25 באפריל לפי ה[[לוחהלוח היוליאני]] שהיה מקובל ברוסיה בזמנו).
 
==איחוד השייטות וקרב צושימה==
 
עד כמה שהם ידעו לא הבחינו בהם מאז [[סינגפור]] ובעת שהתחילו בחציית המיצרים מזג האוויר היה כל כך ערפילי עד שהם לא הצליחו לראות את כל הצי שלהם. רוז'סטבנסקי חילק את טור אוניות המלחמה לשניים, בטור המזרחי שהיה קרוב יותר לאי צושימה היו כל שבעת אוניות הקרב העיקריות בנוסף ל[[סיירת (אונייה)|סיירת]] אחת. בטור השני שהפליג בנתיב מקביל היו כל שאר הספינות מובלות על ידי אוניות הקרב המיושנות כאשר בראש הטור עמד [[ ניקולאי נבוגטוב]].
אולם אדמירל הצי היפני – טוגו – ניחש מה יהיה המסלול בו יבחרו. הוא מיקם את הצי שלו בקצה דרום קוריאה והסיירות שלו פטרלו במייצרים. ב 26 למאי הבחינה הסיירת היפנית [[שינאנו]] באוניות הרוסיות וביקשה שישלחו לשם תיגבורת אשר לא איחרה להגיע. בבוקר למחרת ב-[[27]] [[מאי]] החל [[קרב צושימה]]
 
<gallery>