י' פ' סטון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
בשנת [[1946]] הצטרף להפלגת [[העפלה|אוניית המעפילים]] [[ביריה (ספינה)|ביריה]], אשר נשאה על סיפונה כאלף מעפילים שיצאו מ[[מרסיי]] ל[[ארץ ישראל]]. האונייה נתפסה על ידי משחתת בריטית ב-[[29 ביוני]] [[1946]] ונגררה ל[[חיפה]]. שם נעצרו המעפילים וצוות האוניה. האונייה הייתה צפופה, והתנאים ההיגייניים וההומניטריים בה היו גרועים. סטון תיעד את מסעה של האונייה, ואת מעצר המעפילים בספר בשם "בדרך המחתרת לפלסטינה" (Underground to Palestine), שיצא בארצות הברית בשנת [[1946]] בו הביע אהדה למפעל העלייה ולמפעל הציוני. עם הקמת [[מדינת ישראל]] היה סטון בין המברכים על הקמתה, אך במהלך [[שנות ה-60]] הפך לאוהד של התנועה הלאומית הפלסטינית.
בשנת [[1940]] הצטרף סטון לעיתון הפרוגרסיבי "[[PM (עיתון)|PM]]". העיתון חדל מלהופיע ב-[[1948]] וסטון המשיך לפעול בעיתונים בעלי קו דומה כגון ה"ניו יורק סטאר" ו"הדיילי קומפס". בשנת [[1952]] פרסם ספר בשם "ההיסטוריה החבויה של [[מלחמת קוריאה]]" בו מתח ביקורת על מדיניות ארצות הברית, טען כי [[דרום קוריאה]] היא שיזמה את המלחמה, וכי ארצות הברית נענתה לכך מתוך רצון.
בשנת [[1953]] החל בהוצאת שבועונו "שבועון י. פ. סטון". במהלך השנים בהם יצא השבועון יצא סטון במסע כנגד הסנטור [[ג'וזף מקארתי]], כנגד אפלייה גזעית בארצות הברית, וכנגד מעורבות ארצות הברית ב[[מלחמת וייטנאם]]. ב-[[1971]] חדל מלהפיץ העיתון בשל בריאותו. לאחר פרישתו למד את השפה היוונית העתיקה, וכתב ספר על משפטו של [[סוקרטס]] בו טען כי סוקרטס רצה להיות נידון למוות, על מנת להטיל קלון בדמוקרטיה האתונאית לה בז.
| |||