אוגוסטינים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←המסדרים האוגוסטינים: תיקון קישור |
מ ←היסטוריה: תיקון קישורים |
||
שורה 35:
כמו כן הצטרפו למסדר החדש קהילות קטנות יותר של נזירים, סך הכול כ-180 מנזרים מ[[איטליה]], [[אוסטריה]], [[גרמניה]], [[שווייץ]], [[ארצות השפלה]], [[צרפת]], [[ספרד]], [[פורטוגל]], [[הונגריה]], [[בוהמיה]] ו[[אנגליה]].
מסדר הנזירים של אוגוסטינוס הקדוש התפשט במהירות, משום שלמסדר היו מלכתחילה כמה מנזרים מרכזיים שמהם הופץ הרעיון. סיבה נוספת להתפשטות המהירה היא הדוגמה המוצלחת של מסדרי הנזירים הפרנציסקנים והדומיניקנים. המסדר החדש היה אמור להיות פעיל בחיי הקהילה ורק לבריטיניאנים הותר ב-1260 להמשיך בחיי ההתבודדות. כמה שנים לאחר הארגון מחדש של המסדר האוגוסטיני הוקמו מנזרים של המסדר בגרמניה, צרפת וספרד. בגרמניה לדוגמה היו כ-40 מנזרים, החשובים שבהם היו ב[[מיינץ]], [[וירצבורג]], [[
מ[[המאה ה-16]] החל המסדר לאבד נכסים, כשהסיבה העיקרית הייתה תנועת הרפורמציה שמייסדה [[מרטין לותר]] היה בעצמו נזיר אוגוסטיני. במהלך [[המהפכה הצרפתית]] נהרסו רובם של 157 מנזרי האוגוסטינים שבצרפת, כמו גם כל מנזרי האוגוסטינים היחפים. המגמה התחזקה במאה ה-19. ב-1835 פעלו בספרד 48 מנזרים מתוך סך כל 153 המנזרים האוגוסטינים שהיו בה. לעתים פעל השלטון המקומי וסגר את המנזרים האוגוסטינים. כך קרה ב[[מקסיקו]] ב-1860, ב[[רוסיה]] ב-1864, ובממלכת הנובר ב-1875. ב[[הפיליפינים|פיליפינים]] רוב המנזרים היה שייך לאחד משני המסדרים האוגוסטינים. [[מלחמת ארצות הברית-ספרד]] שבה כבשה [[ארצות הברית]] את [[הפיליפינים]] מידי ספרד ו[[מלחמת ארצות הברית-הפיליפינים]] שבאה בעקבותיה ב-1898 גרמו לבריחה של קהילות הנזירים, וגם התייצבות המצב אחר־כך לא הביאה לשובם.
| |||