נארי – הבדלי גרסאות

לסלע הנארי הייתה חשיבות גדולה עבור תושבי אזורים אלו. מסיבות שונות קשה לחפור [[בור מים]] לאגירת מי גשמים בסלעים הנפוצים בהרים אלה: ה[[חוואר]], ה[[קירטון]], וה[[גיר]]. סלע הגיר הוא סלע קשה. באדמת חוואר, קשה לשמור על קיומו של בור חפור, שכן החוואר בבואו במגע עם המים הופך לבוץ והבור מתמוטט. בסלע הקירטוני הרך והפריך קל לחפור בור מים, והוא אינו הופך לבוץ, עם זאת לסלע קירטון דרושה תכונה נוספת כדי שיהיה מתאים לחפירת בורות והיא שהחלק העליון יהיה קשה, אחרת תקרת הבור תקרוס לתוכו. שכבת הנארי הקשה הקיימת מעל הקירטון מהווה את תקרת הבור היציבה.

 

 

==נסיבות היווצרות==

 

[[בוטניקה|הבוטניקאי]] [[אבינועם דנין]]

 

"עובי שכבת הנארי עשוי להגיע למטר עד חמישה מטר. הגאולוגים מכירים בו שכבות משנה.

חפירה של [[רשות העתיקות]] ב[[נחל עירון]] בשטח שנחשף ב"חורבת גילן דרום" , 62 מטר על 110 מטר, נמצאו מחצבות לאבני נארי . לפי דפוסי האבן שנחשפו ניתן להעריך את גודל האבנים שנחצבו לשימושים שונים.

‏‏<ref>‏מקור: '''יהודה דגן''' ו'''שולי שדה''' [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp?id=699 גיליון 120 -2008 ] רשות העתיקות‏</ref>

 

==תמונות הנארי==

* [http://asy.co.il/amit?page=marsha מראשה - '''אתר עץ הדעת''' מתוך ספרם של עמוס קלונר ויגאל טפר, "מערכות המסתור בשפלת יהודה"] - על נסיבות ההיווצרות של הנארי

 

 

[[קטגוריה:גאולוגיה של ישראל]]