ויקיפדיה

קרב כף סנט וינסנט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ עריכות שהפכו ערך טוב לערך רע
שורה 1:
{{לערוך|סיפורי, ריווח, סגנון, ויקיזציה}}
{{קרב|
|תמונה=[[תמונה:Cleveley, Cape St Vincent.jpg|300px|]]
שורה 18 ⟵ 17:
|צד שני-אבדות=4 ספינות נלכדו על ידי הבריטים, 250 הרוגים, 550 פצועים
}}
'''קרב כף סנט וינסנט''' (באנגלית: Battle of Cape St Vincent)‏‏<ref>‏זהו השם המקובל לקרב, למרות ששם המקום בפורטוגזית הוא כף סאו ויסנטה.‏</ref> היה אחד מהקרבות הימיים החשובים שהתחוללו ב[[מלחמות צרפת המהפכנית]]. הקרב התחוללנערך ב-[[14 בפברואר]] [[1797]] ממערב ל[[כף סנט וינסנט]], שנמצאת בדרום-מערב [[פורטוגל]].
 
== רקע ==
ספרד הצטרפה לקואליציה עם צרפת והכריזה מלחמה על בריטניה באוקטובר [[1796]]. [[הצי הבריטי]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] מצא עצמו בנחיתות מספרית: 15 [[אוניית קו|אוניות קו]] ([[אוניית מערכה|אוניות המערכה]] של אותה תקופה) בריטיות מול 38 אוניות בצי הספרדי-צרפתי המשולב. הבריטים נאלצו לסגת מעמדותיהם בים התיכון, תחילה מ[[קורסיקה]] ולאחר מכן מ[[אלבה (אי)|האי אלבה]]. עיקר הצי הבריטי קבע את בסיסו במוצא הנהר [[טז'ו]] בפורטוגל - נהר הנשפך ל[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]].
ב[[19 באוגוסט]] [[1796]] חתמה ספרד על [[הסכם אילדפונסו]] עם צרפת. במסגרת ההסכם הפכה ספרד לבעלת בריתה של צרפת, בתמורה לויתורים שעשתה צרפת באיטליה לטובת ספרד. במסגרת ההסכם הכריזה [[ספרד]] מלחמה על [[בריטניה]] ו[[פורטוגל]]. הכרזת המלחמה של ספרד, באוקטובר, והברית בין הצי הספרדי והצי הצרפתי הפכו את יחסי הכוחות הימיים ב[[הים התיכון|ים התיכון]] לבלתי נסבלים מבחינת הבריטים: הצי המאוחד של צרפת וספרד כלל 38 [[אוניית קו|אוניות קו]], לעומת 15 אוניות הקו של [[הצי המלכותי הבריטי]] בים התיכון. הבריטים נאלצו לפנות את עמדותיהם, תחילה ב[[קורסיקה]] ולאחר מכן באי [[אלבה]]. העליונות הימית הבריטית התערערה; כניסה של הצי הספרדי-צרפתי ל[[תעלת למאנש]] הייתה עלולה להביא לפלישה צרפתית לבריטניה ולהכנעתה.
 
בתחילת שנת 1797 החלעגן הצי הספרדי, שעגןובו 27 אוניות, ב[[קרטחנה (ספרד)|קרטחנה]],. ביםהמטרה התיכון,הייתה לנועלהפליג כדיל[[קדיס להצטרף(עיר)|קדיס]], אלומשם הצילהצטרף לצי הצרפתי, שעגן ב[[ברסט (צרפת)|ברסט]]. הצי הספרדי, לחופיבראשות [[האוקיינוסדון האטלנטיחוזה דה קורדובה]]., הציעזב הספרדיאת מנהקרטחנה 27ב-[[1 אוניותבפברואר]] קו,והיה ובשלבמצליח הראשוןלהגיע היהלקדיס אמורללא ללוותתקלה, שיירתלולא אוניותרוח מסחרמזרחית שנשאוחזקה שנשבה בין [[כספיתגיברלטר]] -לקדיס. חומררוח חיוניזו לעיבודסחפה [[זהב]]את ו[[כסףהצי (מתכת)|כסף]]הספרדי -אל בדרכהתוך לנמלהאוקיינוס [[קדיסהאטלנטי, (עיר)|קדיס]]רחוק שבספרדיותר ממה שהיה מתוכנן. כאשר דעכה הרוח, החל הצי לחזור לאיטו לכיוון קדיס.
 
השייטת הבריטית בת 10 אוניות קו, בפיקוד האדמירל עתיר הניסיון [[ג'ון ג'רוויס]], הפליגה בינתיים מבסיסה בטאגוס במטרה ליירט את הצי הספרדי. ב-[[6 בפברואר]] הצטרפה לצי תגבורת בת חמש אוניות, שנשלחו מהצי הבריטי שב[[תעלת למאנש]].
דון חוזה דה קורדובה והצי הספרדי הפליגו מקרטגינה בראשון בפברואר והיו מגיעים לקאדיז ללא בעיות אלמלא רוח מזרחית עזה, הלבנטר, אשר נשבה בין גיברלטר לבין קאדיז שדחפה את הצי לתוך האוקיאנוס האטלנטי מעבר ליעד הצי. רק לאחר שהרוחות שככו, החל הצי בניסיון חזרה לקאדיז.
בינתיים, הצי הבריטי בים התיכון, תחת פיקודו של [[אדמירל]] סר [[ג'והן ג'רוויס]], הפליגה מטאגוס עם 10 אוניות קו במטרה לחסום את התקדמותו של הצי הספרדי. ב-6 בפברואר, תגבורת של 5 אוניות מצי התעלה תחת פיקודו של תת אדמירל(אחורי-אחראי על הספינות מאחור)ויליאם פרקר הצטרפה אל הצי של ג'רוויס שעגן לחוף מפרץ סנט וינסנט.
ב-[[11 בפברואר]], הפריגטהבחסות הבריטיתערפל מינרווהכבד, תחתעברה פיקודוה[[פריגטה]] שלהבריטית '''מינרב''', בפיקוד [[קומודור (תואר)|קומודור]] (קפטיין שניתנה לו סמכות פיקודית על יחידת ספינות) [[הוריישו נלסון]], עברה דרך הצי הספרדי כולו, מבלי שנתגלתהשהתגלתה. הודותנלסון לערפלהגיע כבדאל באיזור.הצי הבריטי ב-[[13 בפברואר]], נלסוןומסר הגיע אל הצי בריטילג'רוויס, שמנהב[[אוניית 15דגל|אוניית אוניות,הדגל]] שעגןשלו לחוף ספרד ודיווח[[ויקטורי]], את מיקוםמיקומו של הצי הספרדי. לג'רוויס,נלסון שפקדלא עליכול הציהיה מאונייתלדעת הדגלמה שלו,גודלו [[ויקטורי]].של הצי היחידההספרדי, שלבשל הערפל, גוג'רוויס, שלא הייתההיה מודעתמודע לגודלליחסי הציהכוחות שלהגרועים יריבםהפליג מכיווןמיד שנלסוןכדי לאליירט יכולאת היההצי לספורהספרדי. אתיום מספרלאחר האוניותמכן, שבציב-[[14 בגללבפברואר]], הערפלנמסר לג'רוויס ומידשהצי הפליגוהספרדי בדרכםנמצא לעצורבמרחק את35 [[מייל]] לכיוון האויבהרוח.
בפעולה זו הבריטים דחפו את הספרדים לתוך האוקיאנוס האטלנטי וב-13 בפברואר האויב היה קרוב לצי הבריטי. מוקדם ב-14 בפברואר, ג'רוויס למד שהצי הספרדי היה 35 [[מייל ימי]] בכיוון הרוח.
 
==הקרב==
בבוקר ה-[[14 בפברואר]], היו שני הציים בעמדות שאיפשרו להם לתקוף את האויב. בשלב זה גילה ג'רוויס את נחיתותו המספרית, כמעט חצי מצי האויב. ואולם, ניתוק מגע היה עלול להיות קשה, ומעבר לכך סבר ג'רוויס שהמצב רק יחמיר אם יצליח הצי הספרדי להצטרף לצי הצרפתי. לכן החליט להמשיך. מסופר, שעל אוניית הדגל '''[[ויקטורי]]''' עמדו הקפיטנים קאלדר והאלווול וספרו את אוניות האויב שהתגלו לעיניהם. ג'רוויס הגיב בקור הרוח הבריטי הידוע לדיווחים על המספר הגדל והולך של אוניות האויב הנראות, אך משדווח לו על 27 אוניות אויב הגיב: "מספיק, די בדברים אלו; הפור הוטל, וגם אם יש שם חמישים אוניות נעבור דרכן!"
“ השאגה הייתה כמו רעם כבד, הספינה רעדה והתנודדה עזות כאילו עמדה להתרסק לחתיכות. הרגשתי תחושת מחנק מריח אבק השריפה והעשן... ”
- גו'ורג' פרסונס, פרח קצונה, אניית הוד מלכותו ברפלאור[1]
 
לבריטים היה יתרון שנבע מהיערכותם הטקטית של הספרדים: בעוד הצי הבריטי כבר היה ערוך בטור (צורת ההיערכות לקרב שהייתה מקובלת אז הייתה היערכות של כל האוניות בטור ארוך אחד, כך שכל אונייה תוכל לתקוף ספינת אויב הנמצאת מולה בטור מקביל). האוניות הספרדיות לא היו ערוכות בטור אלא מקובצות בשני גושים, ומכיוון שכך היו חלקן במצב שבו לא היו יכולות לירות מחשש שיפגעו בחברותיהן. הבריטים, לעומת זאת, היו ערוכים בטור, כך שכל האוניות היו יכולות לירות אל הספרדים. ג'רוויס רצה לפורר את הצי הספרדי, ולכן הורה לצי הבריטי לעבור בין שתי הקבוצות של צי האויב, ולירות אל שתי הקבוצות באותו זמן. השייטת הבריטית נעה דרומה תוך כדי ירי כבד על שני חלקי הצי הספרדי. הצי הספרדי ניסה להימלט צפונה.
===מוקדם בבוקר===
במשך הלילה הבריטים יכלו לשמוע את הרעשים שהם ציפו להם - קולות פגזי הסימון של הצי הספרדי בתוך הערפל. בשעה 2:50 הגיע הדוח שהצי הספרדי נמצא במרחק של כ-15 מייל מהם. בשעות הבוקר המוקדמות, ב-5:30, האוניה ניג'ר דיווחה שהצי התקרב עוד יותר. השחר הפציע על בוקר קר ומעורפל של חודש פברואר. באור העולה, ג'רוויס יכול היה לראות סביבו את הצי שלו, מסודר בשתי שורות מלחמה. הוא פנה אל הקצינים שלו שעמדו על הסיפון המוגבה של אוניית ויקטורי ואמר להם:<br /> ''ניצחון עבור אנגליה נחוץ מאוד ברגע זה''.<br /> הוא נתן פקודה לצי להיות מוכן לקרב המתקרב.
קפטן תומאס טרוברידג', באונייה כולודן, הוביל בראש. בשעה 6:30, הקולודן סימנה שהיא זיהתה חמש אניות אויב מפליגות לכיוון דרום מזרח ובהמשך יחד עם האוניות בלנהיים והנסיך ג'ורג' היפנו את האוניות לעבר הצי הספרדי. לג'רוויס לא היה שום מושג לגבי גודל הצי שמולו. קצין קשר של האונייה ברפלאר תאר את האוניות הספרדיות כשהן מתנשאות ומופיעות מתוך הערפל כ-"מכונות רועשות, מתנשאות באוויר כמו צוקי ביצ'י ( Beachy Head -חוף באירלנד ראה [[הקרב על מפרץ בנטרי]])בערפל''.
עם עלות החמה, האוניות של ג'רוויס תפסו עמדת קרב טובה לקראת ההתמודדות עם הספרדים. מעמדתם על סיפון הפיקוד המוגבה של ויקטורי, ג'רוויס, קפטן קלדר וקפטן הלוויל ספרו את מספר האוניות. בנקודה זו ג'רוויס גילה שמספר האוניות של האויב היה גדול מהאוניות שלו ביחס של כמעט 2 ל-1.
<blockquote>
'אני רואה שמונה מפרשים מהשורה, [[סר]] ג'והן''
<br />
''טוב מאוד, אדוני''
<br />
''אני רואה עשרים מפרשים מהשורה, סר ג'והן''
<br />
''טוב מאוד, אדוני''
<br />
''אני רואה עשרים וחמישה מפרשים מהשורה, סר ג'והן"
<br />
''טוב מאוד, אדוני''
<br />
"אני רואה עשרים ושבעה מפרשים מהשורה,סר גוהן"
<br />
''זה מספיק, אדוני, אין צורך בעוד,נפל הפור, וגם אם ישנם חמישים מפרשים, אני אעבור דרכם''.
<br />
ג'רוויס הגיע למסקנה שיהיה קשה שלא להיתקל באויב, והחליט להמשיך משום שאם הצי הספרדי יצליח לחבור עם הצרפתים אזי מצבם רק יחמיר יותר. בינתיים, קפטן הלוויל התרגש כל כך שהוא טפח בחוזקה על גבו של האדמירל וקרא, <br />''בדיוק סר ג'והן, ואלוהים הוא עדי, אנחנו ניכנס בהם חזק''.<br />
ככל שהאיר היום, התברר שהאוניות הספרדיות נערכו בשני טורים חופשיים, בטור אחד כ-18 אוניות בכיוון הרוח, ובטור השני כ-9 אוניות, מעט קרובים יותר לבריטים. בשעה 10:30 לערך, האוניות הספרדיות בטור בכיוון הרוח סטו שמאלה מכיוון הרוח. התקבל הרושם שהם עומדים ליצור טור שמטרתו לעבור לצידו של הטור של הצי הבריטי שעמד בכיוון הרוח. פעולה זו הייתה חושפת את הטור הקצר של האוניות הבריטיות לאש של הטור הגדול יותר של האוניות הספרדיות.
 
בשלב זה, התמרון הבריטי הצליח, והצי הספרדי התפורר לשני חלקים. שתי הקבוצות של השייטת הספרדית הפליגו צפונה. יתרון הרוח היה בידי הבריטים, ואולם האוניות הספרדיות המשיכו להפליג צפונה, בכיוון המנוגד כמעט לזה של הצי הבריטי. ג'רוויס חשש שהצי הספרדי יצליח להתאחד מחדש ולחמוק לקדיס, ולכן הורה לאוניות הבריטיות לחזור ולפנות צפונה, בטור, ולרדוף אחרי הקבוצה הגדולה יותר של הצי הספרדי. האוניות הבריטיות היו אמורות לפנות בזו אחר זו, ולשמור על מבנה של טור.
בשעה 11:00 ג'רוויס נתן את הפקודה.<br />
צור טור מלחמה לפני ולימין אוניית ויקטורי,<br /> שהוא המצב הנוח ביותר.
עם ביצוע הפקודה, הצי הבריטי נערך בטור מלחמה אחד ארוך, והחל מפליג בכיוון דרום במסלול שעבר בין שני הטורים של הספרדים.
בשעה 11:12, ג'רוויס נתן את האות הבא:
התקדם על האויב
, ובהמשך בשעה 11:30,
האדמירל מתכנן לעבור דרך קווי האויב
הקרב של מפרץ סנט וינסנט החל.
 
נלסון, שהיה כעת בספינתו '''קפטיין''', היה בין האחרונים בטור הבריטי. הוא הבחין, שהתמרון שהורה עליו ג'רוויס עלול שלא להצליח; חששו היה שהספרדים יצליחו להתאחד לפני שהבריטים יצליחו לחזור לטווח. נלסון, בצעד יוצא דופן, התעלם מההוראות שקיבל, שבר את מבנה ה - U, ופנה מיד ימינה ומערבה לכיוון הספינות הראשונות של הצי הספרדי. ג'רוויס, שהבחין בתמרון של נלסון והבין את משמעותו, הורה מיד לאונייה נוספת, '''אקסלנט''', לפנות אחריו. באותו שלב החלו ראשונות האוניות הבריטיות בזרוע השמאלית והמערבית של ה - U להגיע לטווח ירי למאסף של האוניות הספרדיות.
חלוקת הצי הספרדי לשתי קבוצות היה ליתרונם של הבריטיים משום שהספרדים לא היו מוכנים לקרב בשעה הבריטים כבר נערכו בקווי הלחימה שלהם. ג'רוויס פקד על הצי הבריטי לעבור בין שתי הקבוצות, ובכך צמצם את אפשרותם לירות עליהם ונתן לבריטים אפשרות לירות לשני הכיוונים.
 
ספינתו של נלסון נשאה 74 תותחים; עם השלמת הפנייה לכיוון הצי הספרדי מצא עצמו נלסון תחת אש של לא פחות משש אוניות אויב, ובהן כמה מאוניות הקו הגדולות ביותר בעולם באותה עת, ובהן 3 ספינות בנות 112 תותחים, ואוניית המלחמה הגדולה ביותר בעולם באותה עת - '''סנטיסימה טרינידד''', אוניית הדגל של קורדובה, ובה לא פחות מ - 130 תותחים. '''קפטיין''' נפגעה קשות תוך זמן קצר ולא ניתן היה כמעט לשלוט בה, ולכן גרם לה נלסון להתנגש באונייה הספרדית '''סאן ניקולס''' בת 80 תותחים, ואז הוביל אישית הסתערות של הצוות הבריטי שעלה על האונייה הספרדית. במקביל, תקף [[קולינגווד]], מפקד ה'''אקסלנט''', את האונייה הספרדית '''סאן חוסה''' בת 112 תותחים. '''סאן חוסה''' התנגשה בצידה השני של '''סאן ניקולס''' ולא הייתה יכולה להשתחרר; נלסון, במהלך שזכה להערצה רבה בצי הבריטי, הוביל את אנשיו שזה עתה עלו והשתלטו על '''סאן ניקולס''' מצד אחד, והמשיך את ההסתערות על '''סאן חוסה''', שגם היא נכנעה.
===12:30===
[[תמונה:Image:1230pm.gif|שמאל|ממוזער|250px|מערך הספינות בשעה 12:30]]
 
הספרדים הצליחו לנתק מגע, בסופו של דבר, בשעות הערב. ג'רוויס הגיע לאונייה '''irresistible''' שאליה עבר נלסון, בגלל הנזק הרב שנגרם ל'''קפטיין''', ושם הפגין את תמיכתו בהפרת הפקודה של נלסון. לו הייתה רמת האימונים והמוכנות של הצי הספרדי דומה לזו של הצי הבריטי היה הופך צעדו של נלסון להתאבדות, אך כפי שעלו הדברים בפועל היה זה צעד מבריק.
 
האוניה קלודן קיפלה את מפרשיה ובהילוך לאחור שינתה את מסלולה והפליגה בעקבות הטור של הספרדים. בזו אחר זו, האוניה בלנם ולאחריה האוניה הנסיך ג'ורג' הלכו בעקבותיה. במטרה לשבור את קו ההתקפה של האוניות הבריטיות שהחלו לקפל את מפרשיהם, קבוצת האוניות הספרדיות שהייתה בכיוון הפוך לרוח הנושבת קיפלה את המפרשים השמאליים שלהם. האוניה אוריון הצליחה להשלים את הסיבוב שלה אבל האוניה קולוסוס הייתה באמצע ביצוע הסיבוב כאשר פגזי האויב פגעו והרסו חלקים מהתרנים שלה. צוות האוניה היה צריך להפנות את האוניה בכיוון ההפוך לרוח הנושבת והאוניה הספרדית הצליחה להתקרב עוד יותר ולאיים עליה כשכל התותחים שלה מכוונים אל האוניה הבריטית.סאמרז ,מפקד ספינת האוריון ראה את הסכנה המתקרבת לחבריו ודרבן את מלחיו לגבותם באש שירו מספינתו.
תוך כדי האוניה ויקטורי מנסה להשלים את הסיבוב בכיוון הפוך לכיוון הרוח, הספרדים עשו ניסיון חוזר לשבור את קו המתקפה הבריטי. אולם ויקטורי היתה מהירה מדי עבורם והאוניה הספרדית המובילה, בעלת שלושה סיפונים, ניסתה ללא הצלחה לבצע פנייה בכיוון הפוך לכיוון הרוח ונכנסה לתוך האוניה הבריטית ונפגעה לאורך כל הצד שלה. ''נתנו להם את ברכת הוולנטיין שלהם בצורה אלגנטית'', כתב אחד הרובאים של האוניה גוליאת.
כשהאוניה הבריטית האחרונה עברה דרך הקווים של הספרדים, נוצר קו בריטי בצורת האות U, כשהאוניה קולודין מובילה בקודקוד ובכיוון ההפוך, ברדיפה אחר גב הצי הספרדי. בנקודה זו, קבוצת האוניות הספרדיות שהיו בכיוון הרוח התקדמו בניסיון לחבור לחבריהם השטים בכיוון הרוח. אם הם היו מצליחים בכך, הקרב היה נגמר ללא מנצח והצי הספרדי היה מצליח להימלט לכיון [[קאדיס]]. כל מה שהאוניות הבריטיות יכלו לעשות זה להאיץ את חרטומי ספינותיהם, בדומה ל[[הארמדה הספרדית]] של 1588.
 
===13:05===
הקרב של מפרץ סנט וינסנט, ריצ'רד בריג'ס בייציי 1881
בשעה 1:05, ג'רוויס נתן את האות הבא:
תפוס עמדות לעזרה הדדית ותקוף את האויב בזה אחר זה.
נלסון חזר לאוניה שלו, קפטין, ומצא את עצמו כעת מאחורי הקו הבריטי, קרוב יותר לקבוצה הגדולה יותר. הוא הגיע למסקנה שלא ניתן יהיה לבצע את התמרון בצורה כזאת שהבריטים יוכלו לתפוס את הספרדים. הדרך היחידה לעשות זאת היא למנוע מהצי הספרדי מלבצע את תוכניתם, אחרת יאבדו את כל מה שהצליחו להשיג. נלסון החליט לפרש את האות של ג'רוויס בצורה כללית ביותר, ותוך הפרת הפקודות שנתנו קודם, פקד על קפטן מילר לסובב את האוניה קפטין בכיוון הרוח, לעבור את הקו הבריטי ולהתקיף את קבוצת האוניות הספרדיות הקטנה יותר.
ברגע שהאוניה בעלת שני הסיפונים ו-74 התותחים גמרה את הסיבוב, נלסון הורה לעבור בין האוניות דיאדם ו-אקסלנט, ולחצות את דרכם של האוניות הספרדיות שבמרכז הקבוצה ששטה עם כיוון הרוח. קבוצת אוניות זו כללה את האוניה סניסמה טרינידד, האוניה הגדולה ביותר באותו זמן והנושאת 130 תותחים, והאוניה סן חוזה הנושאת 12 תותחים, סלבדור דה מונדו הנושאת תותחים 112,סן ניקולאס הנושאת 84 תותחים, סן יסידרו הנושאת 74 תותחים ומקסיכאנו הנושאת 112 תותחים.
החלטה זו של נלסון לסובב את האוניה לכיוון הכוח הייתה מכרעת. כמפקד זוטר, הוא היה תחת פיקודו של המפקד העליון (אדמירל ג'רוויס). במעשה זה שנקט הוא פעל בניגוד לפקודה ''צור קו אחד מלפנים ובכיוון האחוריים של האוניה ויקטורי'' ונתן פירוש רחב של הוראה אחרת שניתנה. אם היה נכשל בפעולתו, אזי היה עומד בפני משפט צבאי על הפרת פקודות במצב של מלחמה, והיה מאבד את פיקודו וממיט על עצמו חרפה.
בשעה 13:30 לערך, האוניה קולודן סיימה בהדרגה להקיף את העורף הספרדי והחלה במתקפה חוזרת של האוניות באותה קבוצה במרחק די גדול מהם. ג'רוויס סימן לאוניה האחרונה ביותר בעורפו, האוניה אקסלנט, להסתובב עם כיוון הרוח, ולהתייצב כך שהרוח משמאל לאוניה. קולינגווד מילא אחר הפקודה וסובב את האוניה שלו והביאה לעמדה לפני האוניה קלודין. לאחר מספר דקות, האוניות בלנם ו-הנסיך ג'ורג' באו מאחור וקבוצת האוניות הבריטיות מנעו מהספרדים לחבור יחד לקבוצה אחת.
האוניה קפטן מצאה את עצמה תחת אש מלפחות שש אוניות ספרדיות, ששלוש מהם בעלות שלושה סיפונים ונושאות 112 תותחים והרביעית, סן סימה טרינידד, היא אוניית הדגל של קורדובה, נושאת 130 תותחים. בשעה 14:00 לערך, האוניה קולודן התקדמה עד כדי כך שהיא יכלה לספק כיסוי עבור האש הכבדה שהאוניה קפטן סופגת מהאוניה הספרדית בעלת ארבעה סיפונים וחברותיה, שהצליחו להביא את צידיהם למול האוניה הבריטית. האוניה קפטן מיד ניצלה את ההפוגה שניתנה לה.אנשי הצוות מילאו את ארגזי הפגזים ותיקנו את המפרשים וכבליהם.
בשעה 14:30 לערך, נשלח סימן לאוניה אקסלנס להפסיק את ההפגזות ולפנות את האזור ובשעה 14:35, הגיעה לצידי האוניה הספרדית סלוודור דה מונדו בעלת שלושה סיפונים, שנפגעה ולא יכלה לתפקד יותר. האקסלנס הפגיזה למספר דקות את האוניה הספרדית בצידה הפונה לרוח, ובהמשך התקדמה לעבר האוניה סן יסידרו, ששלושת התורנים הגבוהים שלה נהרסו קודם לכן. קפטן קולינגווד התקיף את האוניה הזאת עד שעה 14:50, הסן יסידרו החזירה מלחמה בגבורה למרות שנפגעה קשות,אולם לבסוף הורידה את הדגל הספרדי מהתורן שלה,פעולה שמשמעותה הפסד בקרב.
זמן קצר לאחר מכן, האוניות אקסלנס ו-דיאדם החלו להתקיף את האוניה סלווטור דה מונדו, בעלת שלושה סיפונים, כשאקסלנס התמקמה לצידי החלק הקדמי של האוניה הספרדית בצד כיוון הרוח ודיאדם התמקמה בצד המוגן מהרוח. כשצוות אוניית סלוודור דה מונדו, שלמעשה לא יכלה לתפקד יותר, הבחינו בכך שהאוניה ויקטורי עומדת לעבור קרוב לאחוריים, הם מיהרו להוריד את דגלם ברגע שראשוני התותחים של ויקטורי הופיעו לצידי אונייתם.
הקרב על מפרץ סנט וינסנט, ;14 בפרברואר 1797, ציור של רוברט קליווילי משנת 1798, מראה את סיום הקרב שבו האוניה הספרדית סלוודור דה מונדו נכנעת בירכתי הציור מימין.
===15:00===
בשעה 15:00 לערך, האוניה אקסלנס הייתה בקרב עם האוניה סן ניקולס. האוניה הספרדית איבדה את התורן הראשי בהתקפה על-ידי האוניה הבריטית קפטן. אקסלנס ירתה את פגזיה לצידי האוניה סן ניקולס והסתלקה מהאזור. בניסיון להימנע מהיתקלות באקסלנס, סן ניקולס סובבה לתוך הרוח ונכנסה באוניה סן חוזה, שכבר איבדה את התורן האחורי וסבלה נזקים נוספים. מערכת ההגוי של אוניית קפטן נפגעה והצוות איבד כמעט לחלוטין את השליטה על אונייתם. בנקודה זו, התורן הראשי נפל על צידו, ללא יכולת לנווט את האוניה, האפשרות היחידה שנותרה לצוות היא לעלות על האוניות הספרדיות. האוניה קפטן הביאה את צידה השמאלי למול האוניות הספרדיות ופתחה באש עליהם. בהמשך, קירבה את קורות העוגן שלה אל הצד הימני של האוניה הספרדית סן ניקולס.
 
האוניה סן חוזה נכנעת לנלסון בקרב של מפרץ סנט וינסנט, 14 בפברואר 1797, ציור של דניאל אורמה משנת 1799.
בשעה 15:20, בקריאה ''לווסטמינסטר אביי או לניצחון גדול!'', נלסון פקד על הצוות לעלות על האוניה הספרדית הראשונה ודרכה לעבור ולעלות על האוניה הספרדית השנייה. אחר כך הוא כתב,
חיילי גדוד 69 וסגן פיירסון מאותו גדוד היו בקודקוד הכוח שטיפס על האוניה הספרדית בלהיטות מרשימה. הראשון שקפץ על שרשראות התורן האחורי של האוניה הספרדית היה אלוף משנה ברי, מי שהיה הסגן הראשון האחרון שלי (קפטן מילר עמד להצטרף אליהם, אבל אני פקדתי עליו להישאר); הוא נעזר בקורת אחד המפרשים הנמוכים שבמערכת מפרשי התורן האחורי שלנו. חייל אחד מגדוד 69 ניפץ את החלון העליון של החדר שבקרבת התורן הראשי, ואני קפצתי דרכו ובעקבותיי מיהרו האחרים. מצאתי את דלתות הקבינה נעולות, ומספר קצינים ספרדים ירו באקדחיהם: אבל החיילים שברו את הדלתות וירו, וקצין ספרדי בדרגת אלוף, נפל, תוך שהוא נסוג לסיפון של התורן המרכזי. מייד רצתי קדימה לקראת הסיפון של התורן המרכזי, שם מצאתי את אלוף משנה ברי שתפס את חדר האירוח, מוריד את הדגל הספרדי מהתורן. המשכתי עם האנשים שלי יחד עם סגן פיירסון, לכבש האוניה השמאלי, עד שהגענו לסיפון הקדמי, שם פגשנו שנים או שלושה קצינים ספרדיים, שבויים בידי המלחים שלי, והם נתנו לי את החרבות שלהם. נשמע ירי אקדחים, או מוסקטים, מירכתי האוניה סן יוסף; הוריתי לחיילים לירות לתוך הירכתיים וקראתי לקפטן מילר לשלוח אנשים נוספים לתוך הסן ניקולס; הוריתי לאנשים שלי לעלות על האוניה המהודרת. הם ביצעו זאת מיידית ואלוף משנה ברי עזר לי לטפס על השרשראות הראשיות. ברגע זה, הקצינים הספרדיים הסתכלו מעבר למעקה הסיפון שסביב התורן הראשי, והצהירו שהם נכנעים. זמן קצר לאחר קבלת הודעה זו, אני הגעתי אל הסיפון שליד התורן הראשי, שם, הקפטן הרכין את ראשו והציג בפני את חרבו, והודיע שהאדמירל גוסס מפצעיו. שאלתי אותו האם הוא נותן את מילת הכבוד שלו שהאוניה נכנעה. הוא הצהיר שהאוניה נכנעה ואז נתתי לו את ידי וביקשתי ממנו לכנס את קציניו ואת צוות האוניה ולהודיע להם על כך. זאת הוא עשה. ושם, על סיפון האוניה הספרדית המהודרת, מוגזם עד כמה שזה נשמע, אכן קיבלתי את החרבות של הספרדים שנכנעו: העברתי לידיו של ויליאם פיירני, אחד מאנשי צוות הסירה שלי, והוא, בקור רוח שכזה, שם אותם תחת ידו.
שתי האוניות הספרדיות נתפסו בהצלחה. תמרון זה היה כל כך בלתי רגיל וזכה להערצה כל כך נרחבת בצי המלכותי, שמאז קראו לפעולה שבה מטפסים ועוברים על אוניית אויב אחת כדי להגיע לאוניית אויב שנייה, בהיתול מה, ''הפטנט של נלסון לגשר לטיפוס על אוניות האויב''.
כשהאוניה סן סימה טרינידד סימנה את כניעתה, האוניות פילאיו וסן פבלו, שנפרדו מהקבוצה של דה קורדובה במהלך הקרב ושנקראו לאזור הקרב על-ידי מפקד הצי יום אחד לפני כן, הגיעו והתקדמו לעבר אוניות דיאדם ואקסלנט. קיאטאנו ואלדז, הקפטן של האוניה פילאיו, הזהיר את האוניה סן סימה להעלות את דגלה על התורן אחרת יחשבו שהיא אוניית אויב ויפגיזו אותה. האוניה הספרדית בעלת ארבעה הסיפונים העלתה את דגלה. היא ניצלה מידי הבריטים.
בשעה 16:00, האוניה הספרדית סן סימה טרינידד נפרדה משני מלוויה ועזבה את אזור הקרב. החוליה של אדמירל מורינו אספה את האנשים שניצלו מהקבוצה של קורדובה ופנתה לסייע לאוניות הספרדיות המותקפות. ג'רוויס סימן לצי שלו להסתיר את השלל ולנטרל את האוניות ובשעה ;16:15 הוא הורה לפריגטות לחבר את האוניות הספרדיות אליהם. בשעה 16:39 הוא פקד על הצי להתייצב מאחורי האוניה ויקטורי. הקרב כמעט הסתיים. היו מספר חילופי אש בין האוניות בריטניה, אוריון והאוניה הספרדית סן סימה טרינידד שעמדה לעזוב את הזירה (אוניה זו שימשה כאוניית הדגל הספרדית בקרב טרפלגר.
 
==סוף הקרב==
 
האוניות הבריטיות הריעו לעבר נלסון בעומדו על האוניות הספרדיות בשעה שקשרו אותם לאוניות הבריטיות. נלסון חזר לאוניה קפטן והודה לקפטן מילר. הוא הגיש לו את החרב של הקפטן של האוניה סן ניקולס.
בשעה 17:00 נלסון העביר את דגלו האישי מהאוניה הפגועה קפטן לאוניה איריזיסטאבל. הקרב של מפרץ סנט וינסנט עלה בחייהם של 73 אנשים מהצי המלכותי ועוד 227 פצועים (מספר זה כולל פצועים קשים בלבד). האבדות בקרב הצי הספרדי היו הרבה יותר גבוהות - 144 נהרגו על האוניה סן ניקולס. בהמשך, נלסון, שמדיו קרועים ושחורים מפיח אש התותחים, עלה על סיפון האוניה ויקטורי לקבלת פנים על הסיפון שליד התורן הראשי. שם קיבל אותו אדמירל ג'רוויס - '' האדמירל חיבק אותי בזרועותיו ואמר שאין מילים בפיו להודות לי, והודה לי בצורות שונות ורבות שלא יכלו שלא לגרום לי לשמחה רבה''.
זה היה ניצחון גדול לצי המלכותי שציפו לו בשמחה רבה : 15 אוניות בריטיות הביסו צי ספרדי של 27 אוניות, ולספרדים היו יותר אנשים ויותר תותחים. אולם אדמירל ג'רוויס אימן כוח עם משמעת חזקה אשר יצא כנגד הצי הספרדי תחת פיקודו של דון חוזה קורדובה, שהיה לא פחות מאשר אספסוף מוכה פאניקה. רק 80-60 אנשים מכלל צוות של 900-600 אנשים על האוניות שלו, היו אנשי ים מאומנים. כל היתר היו חיילים או אנשי יבשה לא מנוסים. הספרדים נלחמו בגבורה אולם ללא הכוונה מלמעלה. לאחר שאוניה סן חוזה נתפסה, נמצאו חלק מהקנים של התותחים,כשהם עדיין מכוסים בכיסויי התותחים. הצי הספרדי היה כל כך מבולבל שהוא לא יכול היה להשתמש בתותחים שלו מבלי לגרום יותר נזק לעצמם מאשר לבריטים.
 
==אחרי הקרב==
הספרדים לא ניסו לחדש את הקרב בבוקר שלמחרת, וביום שלאחר מכן נסוגו חזרה לקדיס. הבריטים היו חלשים מכדי לחדש את הקרב בעצמם.
 
החדשות על הקרב הגיעו לבריטניה שבועיים לאחר מכן, וגרמו לשמחה רבה; ראשית, זה היה הניצחון הימי הבריטי הראשון מזה כשנתיים שנים, ושנית משום שאיום הפלישה הוסר, זמנית לפחות.האבדות הבריטיותג'רוויס היוזכה 73ל[[תוארי הרוגיםאצולה|תואר ו-227אצולה]], פצועיםהרוזן קשה,(Earl) ו-סט. 100וינסנט. פצועיםנלסון קלזכה לתואר אבירות, וקודם לדרגת אדמירל. האבדותקורדובה, הספרדיותלעומת היוזאת, 1פוטר מן הצי הספרדי,000 הרוגיםונאסר עליו להופיע בחצר ופצועיםהמלוכה.
ג'רוויס קיבל תואר אצולה הרוזן(Earl)סנט וינסנט. נלסון קיבל תואר [[אביר]]ות כחבר במסדר של באת והועלה לדרגת [[תת-אדמירל]]. קורדובה הוצא מהצי הספרדי ונאסר עליו להופיע בחצר המלכות. שמירה והקפדה על ההסגר הימי למשך שלוש שנים נוספות עד לברית השלום של אמיינס ב-1802, הייתה הסיבה העיקרית לצמצום בפעילות הצי הספרדי.
קרב סנט וינסנט שהיה קרב קטן יחסית והיווה ניצחון מוחץ של הבריטים על הספרדים כאשר נקודת הציון העיקרית שלו היא שהרכב הכוח הבריטי ,נצח כוח ספרדי שגודלו כפול ממנו ואף לקח בשבי 4 ספינות.נקודת ציון נוספת הנה,תעוזתו של נלסון לנקוט בדרך פעולה שלא היתה מקובלת עד אז כלומר לצאת מן הטור,תוך הפרת פקודה מפורשת מתוך יוזמתו ועל דעתו בלבד,היוותה מכה ניצחת על "הוראות הלחימה".אדמירל בינג הוצא להורג כמה עשרות שנים קודם לכן על הפרת הוראה קלה מכך אבל החמיץ את הנצחון.לעומת שופטי בינג,קורץ גרוויס מחומר אחר וכאשר אחד הקצינים התריס בפניו שתנועת נלסון היתה ללא סמכות ואישור,השיב לו האדמירל תוך חיוך שובב:"אכן,כך זה קרה,אבל גם אם אתה תפר בדרך זו את ההוראות,אסלח לך".הנצחון הבריטי אשר מנע את איחוד הצי הספרדי עם הציים של [[צרפת]] ו[[הולנד]] אשר עמדו להפוך לכוח אדיר שמטרתו כפי שתכנן [[נאפוליאון]],לכבוש את בריטניה,לא רק שסיכלו את המטרה הזו של הצרפתים אלא גם החלו ביצירת המיתוס ההרתעתי שהלך לפני שמו של נלסון והיוו את הזרעים לניצחון הבריטי ב[[קרב הנילוס]] שנה מאוחר יותר,כאשר כוח בפיקודו של נלסון,נשלח חזרה לים התיכון בראש חוליה שהכילה את האוניות :אוניון תחת פיקודו של סאומארז, הקולודן תחת טראוברידג' וה- גוליאת, כעת תחת פיקודו של פולי,
 
==סדר הכוחות ותוצאות הקרב==
===הכוחות הבריטיים===
'''ספינות קו'''
 
{| class="wikitable" border="1"
!שם הספינה!!מס תותחים!!שם מפקד הספינה!!ניפגעים
|-
|קולדן||74||קפטן תומאס תרוברידג'||10 הרוגים,47 פצועים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|בלנהיים||98||קפטן תומאס לנוקס פרדריק||12 הרוגים,49 פצועים
|-
|הנסיך גורג'||98||תת אדמירל ויליאם פרקר,קפטן גוהן לרוין||8 הרוגים,7 פצועים.
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|אוריון||74||קפטן סר גיימס סומארז||9 פצועים
|-
|קולוסיוס||74||קפטן גורג' מורי||5 פצועים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|איריססטבול|| 74 ||קפטן גורג' מרטין||5 הרוגים,14פצועים
|-
|ויקטורי||100||אדמירל סר גוהן גרוויס,קפטן רוברט קולדר וגורג' גריי|| הרוג,5 פצועים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|אגמונט||74||קפטן גוהן סאטון ||
|-
|גוליאת||74||קפטן צרלס ה. נוולס||8 פצועים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|ברפלאור||98||סגן אדמירל צרלס תומפסון,קפטן תומאס פולי|| פצוע אחד
|-
|נמור||90||קפטן ג'ימס הוקינס וויטשד||2 הרוגים,5 פצועים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|קפטן||74||קומודור הורישיו נלסון,קפטן רלף ווילט מילר||24 הרוגים,56 פצועים
|-
|דידאם||74||קפטן גורג' הנרי טוורי||2 פצועים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|אקסלנט ||74 ||קפטן קוטברט קולינגווד||11 הרוגים,12פצועים
|-
|ספינות נוספות בצי הבריטי
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|מינרווה||38||קפטן גורג' קוקבורן||
|-
|לייבלי||32||קפטן לורד גרליס||
|-
style="background-color: #EFEFEF;"
|ניגר||32||קפטן אדוארד גיימס פוט||
|-
|סאוטהמפטון||32||קפטן גיימס מקנמרה||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|בונה קיטויינה||20||קומנדר צרלס לינדזי||
|-
|רוון(ספינה מסוג סלופ בעלת תורן אחד),||18||קומנדר ויליאם פרוס||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|פוקס(ספינה מסוג קאטר-שהינה סירה מהירה||||||
|-
|סיכום||4458 תותחים||||73 הרוגים 227 פצועים
|- style="background-color: #EFEFEF;"
===הכוחות הספרדיים===
 
== לקריאה נוספת ==
 
 ריצ'רד האוטון, סיפור חייו של לורד נלסון גיבור הצי, ,עיברית א.כרמי,הוצאת מסדה בע"מ,1971,רמת גן.
 
 שש מאיר, המערכה על הימים-תולדות העוצמה הימית, ,משרד הביטחון-ההוצאה לאור,דפוס ניידט בע"מ,תשנ"א-1991,תל אביב.
 
ג'רוויס, שהוכיח שהצי שלו עדיף על הצי הספרדי, הטיל מצור ימי הדוק על קדיס, וניטרל למעשה את פעילות הצי הספרדי עד חתימת [[חוזה אמיין]] ב-1802, שעצרה זמנית את המלחמות הנפוליאוניות. ניטרול הצי הספרדי איפשר לג'רוויס לשלוח שייטת בפיקודו של נלסון חזרה לים התיכון, ולאחר [[קרב הנילוס]] לשוב ולזכות בשליטה בריטית גם בו.
Atlas of Maritime History, Facts on File, Inc., New York, NY, 1986
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.stvincent.ac.uk/Heritage/1797 אתר על קרב כף סנט וינסנט]
*ויקיפדיה באנגלית על הקרב.
 
{{קרבות המלחמות הנפוליאוניות}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קרב_כף_סנט_וינסנט"