אנטוניו צ'יפרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תרגום מן הוויקיפדיה האנגלית, סיום עבודה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''אנטוניו צ'יפרה''' (ב[[איטלקית]]:Antonio Cifra, נולד ב-[[1584]], נפטר ב-[[2 באוקטובר]] [[1629]]) היה [[מלחין]] [[איטלקי]] מן [[האסכולה הרומאית]] ב[[תקופת הרנסאנס]] וראשית [[תקופת הבארוק]]. הוא היה מחשובי המלחינים בתקופת המעבר מסגנון הרנסאנס לזה של הבארוק וכתב מוזיקה בשני הניבים.
 
צ'יפרה נולד בטראצ'ינה. הוא למד אצל [[ג'ובאני ברנרדינו נאנינו]] בשנות ה-90' של [[המאה ה-16]]. משנת 1605 עד 1607 כיהן כ[[מנהל מוזיקלי]] בסמינר הרומאי ומשנת 1608 עד 1609 החזיק באותה משרה בקולג' ה[[גרמני]] ב[[רומא]]. בשנת 1609 התמנה למאסטרו די קאפלה ב"סאנטה קאזה" ב[[לורטו]] ובמשרה זו התמיד עד יומו האחרון. קשרי התרבות בין לורטו לרומא היו אמיצים (הואיל ולורטו הייתה אתר עלייה לרגל), וצ'יפרה קיים קשר מתמיד עם מלחינים ברומא במשך תקופה זו. סמוך לסוף חייו השתתף בכמה אירועי מוזיקה גדולים ברומא, ביניהם תפילת ערבית חגיגית ב[[כנסיית פטרוס הקדוש]], שבה [[ניצוח|ניצח]] על אחת ה[[מקהלה|מקהלות]].
צ'יפרה היה מלחין פורה, שהוציא 45 מיצירותיו לאור, בהן [[תהילים|מזמורי תהילים]], [[מוטט|מוטטים]], תחינות, "סקרצי סאקרי", [[מיסה (מוזיקה)|מיסות]], מוטטים פוליכוראליים ושירי קודש, לצד מוזיקה חילונית הכוללות [[מדריגל|מדריגלים]] בצורות הא'קאפלה הרנסאנסית והקונצ'רטנטו ה[[בארוק|בארוקית]].
 
מבחינה סגנונית, המוזיקה של צ'יפרה נעה בין מיסות בסגנון [[ג'ובאני פלסטרינה]], תוך שימוש רב ב[[הומופוניה]] (כרצון מועצת הקונטרה-רפורמציה של טרנט, שדרשה לצמצם את השכלולים ה[[פוליפוניה|פוליפוניים]] עד למינימום כדי לאפשר ביטוי ברור וצלול של הטקסט), ליצירות מתקדמות יותר בסגנון הו[ונציה|ונציאני]]. הוא השתמש גם בטכניקת ה[[מונודיה]], שלידתה בצפון [[איטליה]], לכמה מן המדריגלים שלו לקול סולו. כמה מן המדריגלים שלו בסגנון קונצ'רטנטו דומים ןל[[קנטטה|קנטטות]] קטנות ואפשר לראותם כמבשרי הפיתוח הזה, שהחל להופיע סמוך למועד מותו.
 
צ'יפרה היה גם אחד המלחינים המעטים מאוד שהושפעו מן הכרומטיות המופלגת של [[קרלו ג'זואלדו]]. אף כי צ'יפרה לא אימץ את הטכניקה ליצירות רבות, גם לא לזמן רב, הוא הוציא לאור ספר מדריגלים, הנראים כהעתקים יזומים של סגנון ג'זואלדו ( Madrigali concertati libro quinto משנת 1621). למדריגלים הללו השתמש ב-18 מן הטקסטים של ג'זואלדו עצמו
 
==לקריאה נוספת==