אשם תורם וקטינים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←גיל מינימאלי לאחריות באשם תורם: מחיקת משפט מיותר |
|||
שורה 59:
==מבט ביקורתי==
המשפט הישראלי בחר בסוגיית האשם התורם של קטינים בהסדר ביניים: הסדר אשר משלב בחינה סובייקטיבית ואובייקטיבית. מידת הזהירות שלאורה ייבדק קטין בסוגיית האשם התורם הינה מידת הזהירות הנדרשת מקטין סביר בגילו.
גישת הגיל הרך (הנקראת גם בשם "גישת הפטור המוחלט"), גורסת שיש לתת פטור מאחריות לילדים מתחת לגיל מסוים. מתנגדי השיטה טוענים שיש בקביעת קריטריון המבוסס על גיל ביולוגי שרירותיות רבה, וכן שעלול להיגרם אי צדק רב במקרים בהם ילד שגילו פחות רק בימים ספורים מגיל הפטור לא יהיה אחראי לתוצאות מעשיו בניגוד לילד אחר שגילו יעלה בימים ספורים על גיל הפטור. נראה שגישה זו מבוססת על הפטור שניתן במשפט המקובל לילדים לעניין האחריות הפלילית. יתרונותיה של גישה זו הם החיסכון בהתדיינות וכן העקביות והוודאות של התוצאות המשפטיות שיתקבלו.
הגישה השנייה הינה גישת המכונה הגישה "המודרנית", בשל אימוצה בשלהי המאה שעברה במדינות שונות בארצות הברית במקום גישת הפטור מאחריות. גישה זו גורסת שיש לבדוק כל מקרה ומקרה לגופו כאשר בודקים את התנהגות הקטין בהתאם לסטנדרט הזהירות הנדרש מילד בגילו ועם נתוני משכל, ידע ויכולת שיפוט דומה לשלו. יתרונות גישה זו נעוצים בגמישות שהיא מאפשרת ומביאה לפתרונות צודקים יותר.
|