|
== שימוש ==
מערכות אלקטרוניות נאלצות לא פעם לעבד אותות בעלי עוצמה חלשה, שאליהם מלוייםמלווים רעשים שונים (כמו במוצא [[אנטנה]]). דרך אחת להתמודד עם העוצמה הנמוכה של האות היא להשתמש ב[[מגבר]], שיגביר את עוצמת האות המעובד. פעולתו של המגבר עצמו גם היא יוצרת רעש ג'ונסון, שמצטרף אל האות הרצוי. רעש נוסף יכול להצטרף אל האות בכל אחד מהשלבים הנוספים של עיבוד האות. ברגע שהרעש מצטרף אל האות הרצוי, מרכיבי המערכת יכולים להבדיל בין רעש חריג לבין האות הרצוי, אך הם לא יכולים להבדיל בין רעש עם מאפיינים דומים לאות הרצוי, לבין שינויים לגיטימיים באות הרצוי עצמו. לבסוף הרעש עלול להסתיר לחלוטין את האות הרצוי. בנקודה זו, הגברה נוספת של האות והרעש, תגביר גם את האות הרצוי וגם את הרעש, ולא תאפשר הפרדה ביניהם. (להיפך - היא אף תגביר יותר את הרעש ביחס לאות)
שיטות אחרות, כגון הגדלת עוצמת האות הרצוי המקורי (תוך הנחה שהרעש לא גדל באותה המידה), אמנם יכולות לשפר את בולטות האות הרצוי (שיפור ה-SNR) אך תגרור גידול בפיזור [[קרינה אלקטרומגנטית]], עלויות תפעול ואנרגיה (הספק), הפרעה לאותות לגיטימיים אחרים, ולעתים תהיה אף מנוגדת לחוקי המדינה (שמגבילים עוצמות שידור, מסיבות שונות). שיפורים אחרים במערכת, כגון שיפור שבח האנטנה, יכולים גם הם לשפר את ה-SNR, אך גם הם לא תמיד אפשריים (בגלל מגבלות גודל האנטנה,כיווניות אורך כבליםהמערכת וכו').
בהשוואה למדדים אחרים, כגון יחס אות לרעש ו-BER, ספרת הרחש היא המדד היחיד שמתאר לא רק את איכות המערכת כולה, אלא גם את איכות כל אחד ממרכיביה (לדוגמה, [[מגבר קדם]] של מערכת), ועד לרמת [[רכיב אלקטרוני]] בודד. בעזרת השקעה חד-פעמית ברמת תכנון המערכת לספרת רחש נמוכה, ניתן להגיע לביצועים טובים יותר, ולעתים אף לעשות את ההבדל בין מערכת שלא מסוגלת לעבוד בגלל רעשים (בגלל ספרת רחש גרועה), למערכת שפועלת בצורה תקינה (בגלל ספרת רחש טובה).
|
