|
|
|
על מנת ליירוש את כתר ה[[קיסרות]] היה האדם צריך להיות קרוב משפחה של הקיסר המנוח. באתיופיה היה גם מקובל להכתיר קיסרים שהיו קרובים למנוח גם מצד אמו ואפילו להכתיר [[אישה]] לקיסרית. בגלל החוק האתיופי המסורתי נוצרו תמיד מאבקי כוחות על הכתר ולכן הפתרונות היו כליאת כל היורשם הפוטנציאלים במקום מיוחד כך שלא תתרחש [[הפיכה]].
הפיתרוןהפתרון הזה שומש לראשונה בתקופת [[האימפריה החבשית]] אך לאחר מכן התברר כרעיון גרוע מכיוון שבמהלך מרד [[יהודית המלכה]] נרצחו כמעט כל היורשים הפוטנציאלים לכתר שהוחזקו ב[[מנזר דברה דמו]] לאחר מכן תחת כהונתו של הקיסר האגאווי [[ימהרנה קריסטוס, קיסר אתיופיה|ימהרנה קריסטוס]] זהו הוחל שוב, הפעם היורשים נכלאו ב[[אמבה גאשן]] כאן ההיסטוריונים חולקים וחלקם מתארכים זאת לתקופתו של הקיסר [[וואדאם ערד, קיסר אתיופיה|וואדאם ערד]] שהחל זאת לאחר הכסוך של [[בניו של יאגבה ציון]]. היורשים היו כלואים באמבה גאשן עד לפלישתו של [[אחמד גראן]] שהשמיד את הכלא, המסורת נמשכת ומתקופת [[פאסילידס, קיסר אתיופיה|פאסילידס]] היורשים הוחזקו ב[[ווחאני]] מסורת זו נפסקה לאחר ירידת [[השושלת הגונדרית]] ועליית [[תיאודרוס השני, קיסר אתיופיה|תיאודרוס השני]].
== היסטוריה ==
|
