הארי הרברט טראסטד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏זקן השופטים: תיקון קישור
שורה 21:
ב-[[30 ביולי]] 1937 התקיפה כנופייה ערבית שני יהודים מכרכור, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. שניהם נורו ונהרגו. השניים היו חבריו של [[מרדכי שוורץ]] ששימש אותה עת שוטר במשטרת המנדט והיה מבין שומרי מחנה הנופש של [[הנציב העליון]] ב[[עתלית]]. יומיים לאחר מכן ב[[2 בספטמבר]] 1937 ירה מרדכי שוורץ בשוטר ערבי בשם מוסטפה חורי והרגו בתחומי המחנה. הוא הועמד לדין באשמת רצח בבית המשפט לפשעים חמורים, בו ישב בדין השופט טראסטד כדן יחיד, בפועלו בהתאם לאותה תקנה לפיה כבר ישב בדין כדן יחיד במשפטו של שיינצוייט.
 
שוורץ הכחיש את המעשה אך הוכח כי הכדורים נורו מרובהו. ב-[[29 בינואר]] [[1938]] הרשיע השופט טראסטד את שוורץ ב[[רצח]] ודן אותו ל[[עונש מוות|מוות]] והוא הוצא להורג בתליה ב[[16 באוגוסט]] 1938. למחרת הוצאתו להורג נתפרסם בעיתון [[דבר (עיתון)|דבר]] מכתב שכתב לפני מותו ובו אמר בין היתר:
 
:::"הנני מבקש מכם לפרסם את השורות הבאות אחרי מותי. בקשתי האחרונה היא מהציבור העברי בארץ ובגולה לא לעשות שום מעשים היכולים להביא למעשי אלימות ופורענות עם התלייה שלי. כדי להימנע שלא ינצלו את ההזדמנות הזאת אנשים ידועים למעשי פרובוקציות, היכולים לגרום לשפיכת דמי אנשים חפים מפשע...את המקרה שלי חושב אני לשגיאה פרטית ברגע של טירוף הדעת שתקף אותי. אני מתחרט על המעשה בכל לבי ומקבל עלי את גזר-הדין ברצון".