המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) - מתקפת אוניות השטח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27:
 
==סוף המתקפה של אוניות השטח==
למרות התחושה שאוניות השטח הגרמניות יצרו איום כבד, למעשה הייתה זו הגיחה האחרונה של אוניות אלו. '''שרנהורסט''' ו'''גנייזנאו''', שעגנו בברסט, היו מוקד לתקיפות אוויריות בריטיות בלתי פוסקות, יחד עם '''הנסיךפרינץ אויגן'''; היטלר חשש לאובדנן, והורה להן לחזור לגרמניה. בפברואר 1942 הצליחו האוניות הגרמניות לחמוק חזרה לוילהלמסהבן ב[[מבצע קרברוס]], ללא שהצי הבריטי או חיל האוויר המלכותי יצליחו למנוע זאת. התחמקותן של האוניות הגרמניות נתפסה ככישלון בריטי, אך בפועל הוסר האיום שהיוו אוניות אלה על השיירות באוקיינוס; הן לא חזרו שוב לזירה זו.
 
הצי הגרמני סבל במערכה זו מנחיתות מספרית קשה; כאמור לעיל, התוכנית הגרמנית לבינוי צי חזק הייתה אמורה להגיע למספרים משמעותיים רק ב[[1944]], ולהשלמה רק ב[[1947]]. אונית השטח חששו מהתמודדות ישירה מול הצי הבריטי, גם בשל החשש מאובדן יחידות הצי המועטות שהיו ברשותן, וגם כנראה בשל המוניטין והשם של הצי הבריטי, כצי החזק והמנוסה בעולם.