שיחה:ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
VirtuOZ-old (שיחה | תרומות) ←סדר ט"ו בשבט: פסקה חדשה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
:הערך מוגן עקב השחתות רבות בעת האחרונה, כחלק מההכנות לחג. ביום שלישי ניתן יהיה להסיר את ההגנה. הוספתי את הקישורים שביקשת. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] 21:15, 11 פברואר 2006 (UTC)
ברצוני להעיר כי הערך די דל, בעיקר כאשר הוא מתאר את גלגוליו של החג עפ"י המקורות. הערך אינו מתייחס לטו בשבט כ"יום הדין לאילנות", וחבל. לפי הספר '''החג והמועד''' אברהם יערי(עמ' 168) מדגיש כי כבר בתקופת הגאונים טו בשבט נחשב כיום הדין לאילן, הוא היה יום חג בו נערכו תפילות מיוחדות ונאמרו פיוטים לברכת האילן. כשנשאל רבנו גרשום מאור הגולה אם מותר לגזור תענית על הציבור ביום חמישה עשר בשבט השיב שאין לעשות זאת משום שהיום נקרא ראש השנה ודומה בזה לשאר ראשי השנים שאין בהם תענית. ר' יוסף קארו גזר על פי זה (מאוחר יותר) כי אין לקיים תענית בטו בשבט דבר המעיד על היות טו בשבט חג. יהודי אשכנז אינם אומרים תחנון ביום זה במהרי"ל נזכר בפעם הראשונה המנהג: " שבט הוא מלך, משום דחמישה עשר בו הוא ראש השנה לאילנות... ובחמישה עשר בו אין אומרים תחינה..."
מנהג אכילת פירות לא נחוג אצל יהודי ספרד אך היה נפוץ אצל יהודי אשכנז, מכאן שיהדות אשכנז התייחסה למועד זה כחג בו נהגו לאכול פירות האילן לא לומר תחנון וכן לא קבעו תענית ציבור. אצל יהודי ספרד אנו שומעים על יחס מיוחד לחג החל מהמאה ה-16 בצפת כנראה בהשפעת יהודי אשכנז. למנהג של אכילת פירות בטו בשבט אין זכר בקבלת האר"י ובכתבי גורי האר"י אמנם הם מתארים את מעלת פירות הארץ אך ללא קשר לטו בשבט. בספר "חמדת ימים" המיוחס לר' בנימין הלוי בצפת קובע את סדר טו בשבט והוא התפשט במהרה בכל קהילות ישראל באיטליה ואח"כ לתפוצות ישראל. כן הלאה שם מפורטים [[משתמש:יהודית12|יהודית12]] - [[שיחת משתמש:יהודית12|שיחה]] 20:50, 6 בינואר 2009 (IST)
== [[יהודה הלוי|רבי יהודה הלוי]] ==
| |||