יהדות פיזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
העדות הקדומה ביותר להימצאות יהודים בעיר פיזה באה מפיו של הנוסע היהודי בן המאה ה-12, רבי [[בנימין מטודלה]], שרשם בספרו: "ובה כמו עשרים יהודים והראש שלהם ר' משה ור' חיים ור' יוסף". במסמך מאוחר יותר ניתן למצוא 750 פעולות שכירת דירות בעיר על ידי יהודים, והוא מעיד על התבססות היהודים בעיר.
 
בשנת 1400 לערך יסד יחיאל אבי משפחת [[דה פיסא]] בנק בפיזה. במשך 150 שנה שלטה המשפחה בשדה הבנקאות היהודית באיטליה ובלטה גם בשדה התרבות. היא עמדה בקשרים עם [[משפחת מדיצ'י]] שליטי [[פירנצה]].
גידול משמעותי במספר התושבים היהודים בפיזה התרחש בשנת [[1492]] בעקבות [[גירוש ספרד|גירוש יהודי ספרד]]. באותה שנה, איזאקו ‏‏<ref>‏מכונה(יצחק) במקורות אחרים : יחיאל ויצחק‏</ref> [[דה פיזה]]פיסא, נדיב יהודי תושב העיר, סייע לפליטים יהודים מ[[ספרד]] להשתקע בפיזה. איזאקו, שמוצאו ממשפחת בנקאים, הקים את ה[[בנק]] "מונטה די פייטה", אשר סייע בין היתר לנזקקים בפיזה, והיה בכך לאחד ממוסדות הרווחה הראשונים בעולם. יכולתו של איזאקו לפתוח את הכיס לנזקקים נבעה גם מהצלחותיו העסקיות. הבנק שבבעלותו הפך להיות מוסד מוביל בתחום ה[[הלוואה|הלוואות]] ב[[טוסקנה]], ואולי אף באיטליה כולה. איזאקו, שפתח סניפים ("שולחנות") בכל רחבי איטליה, נכנס כשותף בעסקים מסחריים, וכאשר הגיע למעמד נכבד בעירו, התפרסם בתור אדם התומך ב[[סופר]]ים וב[[אמן (אמנות)|אומנים]].
 
רבי יחיאל נסים ממשפחת "דה פיזהפיסא" ([[1574]]-[[1507]]), בן לאותה משפחת בנקאים, עסק בצעירותו בבנקאות. כאשר הגיע לגיל 20 הבנק שבבעלות המשפחה נסגר, והוא החל להקדיש עצמו לרבנות. תחילה, עסק יחיאל נסים בהעתקת כתבים [[פילוסופיה|פילוסופיים]] ו[[תאולוגיה|תאולוגיים]], כמו הפירוש הגדול של אבו רשיד ל"[[מטאפיזיקה]]" של [[אריסטו]]. יחיאל נסים נתן ביטוי לידענותו הרחבה בכתבים רבים ומגוונים, ובחיבורו המפורסם, "מנחת קנאות", הוא ניסה להוכיח כי ל[[דת]] יש עליונות בלתי מעוררת על הפילוסופיה. כן, עסק בנושאי ה[[קבלה]] ובחכמת ה[[תלמוד]], ובהקשר זה מוכר חיבורו הגדול על הוראות המשפט התלמודי המסדירות את ההלוואה ב[[ריבית]].
 
בשנת [[1593]], [[פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י]], [[דוכס]] טוסקנה, הזמין סוחרים מכל רחבי העולם להתיישב בערים פיזה ו[[ליבורנו]] (ליוורנו). בין הסוחרים, לא נפקד מקומם של היהודים. לסוחרים הובטחו תנאים מיוחדים. ראשית, הובטח רישיון מעבר חופשי לכל מי שנאשם בפשעים כולל כפירה, דבר שנגע במיוחד לעניינם של ה[[אנוסים]]. כמו כן, הובטח חופש תנועה, שהיה חיוני לכלל הסוחרים, וביטול חובת ענידת ה[[הטלאי הצהוב|טלאי]] ליהודים. היהודים שזכו למידה של חופש ולהכרת זכויותיהם כ"אומה יהודית", נענו להזמנה וכך החלה הפריחה של שתי הערים. ליבורנו ופיזה הפכו ל[[קהילה לבנטינית|קהילות יהודיות לבנטיניות]] תוססות שחבריהן עוסקים בפעילות [[מסחר]] מוצלחת.