שלומית, תלמידת ישו

שלומית היא אחת מתלמידותיו של ישו, המתוארת בקצרה בבשורות ובפירוט רב יותר בבשורות האפוקריפיות. שלומית הייתה אשתו של זבדי ואמם של השליחים יעקב ויוחנן בן זבדי. על פי פרשנויות מסוימות, היא הייתה אחותה הצעירה של מרים, אם ישו. היא לעיתים מכונה מרים-שלומית או שלומית נושאת המור.

על פי המתואר בבשורה על-פי מרקוס, שלומית הייתה בין העדים לצליבת ישו; ובין הראשונות שהגיעו לקברו, על מנת למשחו בשמנים ובבשמים, וגילו כי הוא קם לתחייה. היא מוזכרת פעם נוספת, כשהיא פונה לישו בבקשה שייתן לבנייה לשבת לצידו בשמיים. בבשורה על-פי מתי היא לא מוזכרת בשמה, אלא כאשת זבדי ואמם של יעקב ויוחנן; בבשורה על-פי יוחנן מוזכרת "אחות מרים", והפרשנות המקובלת היא כי מדובר בשלומית ושהיא אחות מרים ודודתו של ישו.

בכתבים חיצוניים לנצרות יש תיאורים מפורטים יותר של שלומית, המצביעים על אפשרות שהיא הייתה דמות חשובה בין מקורבי ישו, אך תפקידה צומצם בכתבים הקאנוניים. היא מוזכרת בבשורה הסודית על פי מרקוס; ובבשורה על פי תומס, כמו גם בבשורה היוונית של המצרים, מתוארים שני דיאלוגים של שלומית עם ישו, המציגים אותה כתלמידתו.