בני ערובה יהודים ברומניה של אנטונסקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הרחבה
שורה 2:
ב[[רומניה]], בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], השלטונות כלאו [[יהודים]], מבין ראשי הקהילה, כ[[בן ערובה|בני ערובה]] להתנהגות צייתנית של האוכלוסייה היהודית, באיום מפורש של הוצאה להורג.
 
לאחר פלישת ה[[ורמכט]] והצבאו[[הצבא הרומני]] ל[[ברית המועצות]], ב-[[22 ביוני]] [[1941]], פנה ב-[[30 ביוני]] משרד הפנים הרומני אל צבא רומניה ודרש לבצע מעצרים של יהודים עשירי ו/או בעלי השפעה בתוך הקהילה היהודית ולכלוא אותם ב[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] בעריהם. במסגרת מעצרים אלה נכלאו בערי רומניה יהודים רבים, נשיאי קהילות, [[רב]]נים ומשמשים בקודש אחרים, אינטלקטואלים ואנשי תרבות, בעלי מקצוע וסוחרים. העצורים, שהיו בני 18 עד 60 נדרשו לכיבוד ותמיכה בחוקים ובצווים שהוציא השלטון ואיימו עליהם בהוצאה להורג על כל מעשה חבלה, ריגול, טרוריזם או פגיעה כלשהי באנשי הצבא הרומנים והגרמנים או על הימלטות מ[[מחנה עבודה|מחנות העבודה]] שהוקמו.
 
בני הערובה נכלאו במבנים של הקהילה היהודית, דוגמת בתי ספר ובתי כנסת, בתנאיים סניטרים קשים, כשהם ישנים על הרצפה החשופה, ללא שמיכות בחורף הרומני הקשה. לא סופק מזון לבני הערובה וקבלת חבילות מזון, ביגוד ותרופות מהמשפחות הייתה תלוייה בתשלום שוחד לשומרים. מסביב למבנים הוצבה [[גדר]] [[תיל דוקרני]] ובכניסה שמרו [[שוטר]]ים מקומיים.
 
== לקריאה נוספת ==