ארנה ספ – הבדלי גרסאות

'''ארנה סֵפ''' ([[הונגרית]]: '''Szép Ernő'''{{כ}}; [[30 ביוני]] [[1884]] - [[2 באוקטובר]] [[1953]]), היה [[משורר]], [[סופר]], [[מחזאי]] ו[[עיתונאי]] [[הונגריה|הונגרי]] [[יהודי]]

ארנה ספ נולד בעיירה הוסט רוסיה הקרפטית, אז ב[[הונגריה]], (כיום ב[[אוקראינה]]) ב-30 ביוני 1884. אביו היה מורה, ואמו – תופרת. בילדותו עברו בני המשפחה להתגורר בעיר [[דברצן]]. בעת לימודיו בבית הספר התיכון עשה ספ את צעדיו הראשונים כמשורר. בשנת [[1902]] ראה אור ספר ביכוריו, קובץ השירים "זֵר ראשון". לאחר סיום לימודיו החל ספ עובד ככתב העיתונים "אז אשט" ("העֶרֶב") ו"אז אוישאג" ("העיתון") ועבר להתגורר בבודפשט. עד מהרה נחשף לחיי התרבות התוססים של הבירה ההונגרית, ובתמיכת חברו הקרוב, המשורר [[אנדרה אדי]], הפך לאחד מכותבי כתב-העת הנודע "ניוגט" ("מערב"). ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התנדב ל[[הצבא האוסטרו-הונגרי|צבא האוסטרו-הונגרי]] והוצב בשפלת מַצְ'בָה שב[[סרביה]].

ארנה ספ נפטר ב[[בודפשט]] ב-2 באוקטובר 1953

ארנה ספ פרסם יותר מחמישים ספרים – קובצי [[שירה]] רבים, [[רומן|רומנים]], [[נובלה|נובלות]], [[מחזה|מחזות]] וסקיצות ספרותיות. כמו כן כתב גם ספרים שלא התפרסמו מעולם, למשל הרומן נַטָלְיַה, שממנו נותר רק [[כתב יד (מקור)|כתב-יד]]. רבות מיצירותיו העלומות נגנזו בספריית סצ'ני שבבודפשט, ואחרות אבדו עם במרוצת השנים. אף שספריו זכו לשבחים רבים, נותר ספ יוצר שולי למדי בנוף [[ספרות הונגרית|הספרות ההונגרית]], אולי משום שנמנע מלטפל ביצירותיו בשאלות השעה והעדיף להתמקד ב[[ביוגרפיה]] שלו או לערוג לתום הנעורים ולעולם טוב יותר. יש הרואים בו, אפוא, דוגמה מובהקת ביותר ל[[אימפרסיוניזם]] ולאסכולת הדקדנס של הספרות ההונגרית.