המילון ההיסטורי ללשון העברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
הוספת מקור אקדמי |
||
שורה 31:
בשנת 1992, עם הגיעו לגיל 84, פרש פרופ' [[זאב בן חיים]] מניהול המילון, ותחתיו נתמנה פרופ' [[אברהם טל (בלשן)|אברהם טל]]. פרופ' טל החליט לפתוח את מסד הנתונים, שעד כה היה זמין לעובדי המילון בלבד, לציבור הרחב. בעקבות החלטתו זו יצא מספר שנים מאוחר יותר (1998) [[תקליטור]] הכולל את מסד הנתונים הממוחשב של התקופה העתיקה וכן [[תוכנה]] לחיפוש. תקליטור זה כונה "מאגרים".
בשנת 1994, לקראת סיום השלב של הקמת מסד הנתונים, פירסמה האקדמיה ערך לדוגמה מתוך המילון. הערך שנקבע היה השורש ער"ב על כל נגזרותיו, כגון: מערב, ערובה, עירובון, ערביים וכו' (למעשה מדובר במספר שורשי ער"ב [[הומוגרפים|הומוגרפיים]]). הערך לדוגמה כולל 88 עמודים, והוא התפרסם בכתב העת "לשוננו" שמוציאה האקדמיה ללשון העברית.<ref>לשוננו מו (התשמ"ב), חוברת 4-3.</ref>
מספר שנים מאוחר יותר, ועקב הצורך המתמיד לעדכן את מסד הנתונים, הוחלט לזנוח את פרסום המאגר באמצעות תקליטור, ולעבור לשיטה מקוונת. בשנת 2005, לאחר תקופת ניסיון קצרה, הועלה מסד הנתונים ל[[אתר אינטרנט|אתר האינטרנט]] של האקדמיה ללשון העברית, ושמו - כשם התקליטור - "מאגרים". הגרסה המקוונת של "מאגרים" נחנכה באופן רשמי על ידי ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] בעת ביקורו באקדמיה ב־19 ביוני 2006, והיא נגישה כיום תמורת דמי שימוש שנתיים.
שורה 44:
==המילון כיום ובעתיד==
אף על פי שהמילון החל להיכתב רק בשנת 2006, מסד הנתונים שהוכן עבורו משמש חוקרים רבים, וכמעט אין עבודת מחקר שנעשית בתחום העברית הקלאסית וספרותה שאינה נזקקת בצורה ישירה או עקיפה למאגר זה. לפי [[גלעד צוקרמן]], המילון ההיסטורי הוא התרומה החשובה ביותר של האקדמיה ללשון העברית למדינת ישראל והמקבילה הקרובה ביותר בארץ ל[[המילון האנגלי של אוקספורד|מילון האנגלי של אוקספורד]].<ref>עמ' 140 במאמר [http://www.zuckermann.org/pdf/Realistic_Prescriptivism_Academy.pdf פוסקנות מפוכחת (realistic prescriptivism)], מאמר אקדמי על האקדמיה ללשון העברית מאת [[גלעד צוקרמן|פרופ' גלעד צוקרמן]] בכתב העת ''עיונים בשפה וחברה'' 1 (1), 2008, עמ' 154-135 (באנגלית).</ref>
==קישורים חיצוניים==
| |||