איסור הלנת המת – הבדלי גרסאות

 

לפי [[פרשנות הפשט למקרא]] התיחס פסוק זה להרוגי בית דין בלבד והחיוב הוא לקבור אותם ביום המיתה, אולם ה[[משנה]] בסנהדרין (ו':ה') קבעה הרחבה של האיסור על כל מי שמלין את מתו.

 

בראשית [[הרפורמה ביהדות]] נושא איסור הלנת המת היווה את אחד מסלעי המחלוקת בין הרפורמים ובין האורתודוקסים. הרפורמים נטו להלין את המת, דוגמת עמי [[אירופה]] הנוצרים, כדי למנוע חשש קבורת אדם חי וכדי לאפשר מתן כבוד למת על ידי מוקיריו שיספיקו להגיע לקבורתו.