הבדלים בין גרסאות בדף "נווה שלום (שכונה)"

 
==היסטוריה==
חברת "עזרת ישראל" מ[[יפו]] שהוקמה על ידי [[אלעזר רוקח]], הייתה היוזמת לבנייתהראשטנה להקמת נווה שלום, עוד לפני שהוקמה נווה צדק. [[פייבל כהנוב]] שהיה מזכיר החברה, כתב כי באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בין ה[[פרדס]]ים בדרך ל[[ירושלים]], סמוך ל[[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו|מושבה האמריקאית-גרמנית ביפו]], וחילקו ומכרו אותו לתושבי יפו. בהשראת [[ישעיהו הנביא]] קראו לשכונה "נוה שלום":
{{ציטוט|תוכן= "וְיָשַׁב עַמִּי, בִּנְוֵה שָׁלוֹם; וּבְמִשְׁכְּנוֹת, מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת, שַׁאֲנַנּוֹת."|מקור=ישעיהו ל"ב, י"ח}}
אך כאשר ניגשו היזמים לבנייה, הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע ל[[באר מים]] יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם. התוכנית לא יצאה אל הפועל והמתיישבים הקימו את נווה צדק ולא את נווה שלום.
 
זרחבשנת ברנט[[1890]] סיפרהחליט כיזרח את ההחלטהברנט לבנות את השכונה, קבלכאשר שב לאחר ששבשלוש משנות שהות ב[[לונדון]], שם שהה שלוש שנים וצבר ממון. הוא החליט כי בגיל 47 שוב אין ביכולתו לחזור לעבודת האדמה ב[[פתח תקווה]], שנמנה על מקימיה. הוא מכר את הבתים שהיו לו בלונדון והתיישבוהגיע בארץל[[ארץ ישראל]]. ברנט היה ער לבעיית התרחבותו של היישוב היהודי ביפו שגרמה למחסור בדירות, ועל כן החליט לקנות שטח של 15,000 אמות רבועות בפרברי העיר יפו ובמחיר פרנק אחד לדונם. את הסכום במזומן קיבל מבנק [[וולרו]] ב[[ירושלים]] תמורת [[שיק]] שמשך.
 
ברנט הזמין [[מהנדס]] שיסמן את השטח שקנה, וביום [[1 באוגוסט]] [[1890]] הוא הזמין לטקס הנחת [[אבן הפינה]] את נכבדי יפו ואת סוחרי ה[[אתרוג|אתרוגים]] מירושלים שהיו עימו בקשרי מסחר. עבור אלה שהתקשו בהליכה בחול ברנט אף שכר [[חמור|חמורים]]. למרות זאת חלק מהמוזמנים לא בא והיו מבני יפו שלעגו לו.