הבדלים בין גרסאות בדף "קורבן עוף"

הוסרו 6,554 בתים ,  לפני 11 שנים
עריכה וקיצוץ מסיבי של פרטים שפשוט לא מתאימים לערך הראשי
(עריכה וקיצוץ מסיבי של פרטים שפשוט לא מתאימים לערך הראשי)
ב[[יהדות]] קורבן עוף הוא [[קורבן (יהדות)|קורבן]] הבא מ[[תור]]ים או מ[[בן יונה|בני יונה]], אותו מביאים ל[[בית המקדש]] אנשים שונים המחוייבים בו. קורבן העוף בא תמיד בזוג ממין זהה, המכונה בשם 'קן', ומתוכו עוף אחד הוא [[קורבן חטאת]], ועוף שני הוא [[קורבן עולה]], המכונים בהתאמה 'חטאת העוף' ו'עולת העוף'.
{{שכתוב}}
'''קן''' הוא שמו של [[קרבן]], הנמנה על [[מצוות עשה]] המצוות על [[בני ישראל]] ב[[ספר ויקרא]]. ב[[תלמוד]] נקרא הקרבן של שתי תורים או שני בני [[יונה]] בשם '''קן'''. הקרבן הובא ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] על-ידי [[לידה|יולדת]], [[זב]]‏‏<ref>‏ספר במדבר , ט"ו, י"ד-ט"ו‏</ref>, [[מצורע]]‏‏<ref>שם, י"ד, כ"א-כ"ב‏</ref>, [[נזיר (יהדות)|נזיר]]‏‏<ref>‏שם, ו', י'-י"א‏</ref>. קיימים גם קרבנות עוף נדבה ‏‏<ref>‏ספר ויקרא א', י"ד‏</ref>. בחפירות שנערכו מול החלק הדרומי של [[הכותל המערבי]]. באזור נמצאה רגל של כלי מ[[אבן]] ועליה המילה ב[[עברית]]: '''קרבן''' שתחתיה צוירו - במהופך - שתי [[ציפור]]ים.
 
קורבן עוף בא רק בתור קורבן עולה או קורבן חטאת, והוא בא רק כ[[קורבן חובה]] ולא כ[[קורבן נדבה]].
==מצוות התורה==
 
==המחוייבים בקורבן עוף==
ב[[פרשת צו]] מבוארת מצוה עשה (קס"ט) כי על היולדת להקריב קרבן במלאת ימי טהרה
לא רק היולדת חייבת במצוות הקרבת הקן. ב[[ספר ויקרא]] מובאים מקרים נוספיםשונים בהם יש להביא קן לקרבן:
‏‏<ref>‏[http://daat.ac.il/daat/toshba/hamitsvot/shaar-2.htm ספר מצוות השם ]‏</ref> , כאמור :"וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" ‏‏<ref>‏ספר ויקרא, י"ב, ח'‏</ref> : העוף אחד בתור [[קרבן חטאת]] והעוף השני בתור [[קרבן עולה]].
* [[יולדת]].
* אדם המחויב ב[[קורבן עולה ויורד]], שאינו עשיר המביא [[קורבן בהמה|בהמה]], ואינו עני מאוד המביא [[קורבן מנחה|מנחה]].
* [[זב]].
 
==קינים שנתערבו==
לא רק היולדת חייבת במצוות הקרבת הקן. ב[[ספר ויקרא]] מובאים מקרים נוספים בהם יש להביא קן לקרבן:
# אדם שהיה עד למעשה וסירב לתת עדות - "וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם-לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" רש"י מבאר: בדבר שהוא עד בו, שהשביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות, שיעיד לו.
# הנוגע בדבר טמא ורק בדיעבד נוכח בכך - "אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל-דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם"
# הנוגע בטמאת אדם - "אוֹ כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתוֹ אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם"
# המפר דברים שנשבע לעשות - "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא-יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה". אפילו אם הכוונה לטובה: "'''או להיטיב''' - לעצמו, כגון אוכל ולא אוכל, אישן ולא אישן.
 
ישנו הבדל משמעותי בין דיני חטאת העוף לבין דיני עולת העוף, ולכן הייתה חשיבות בהבדלה ביניהם ובמניעת עירבובם. [[מסכת קינים]] עוסקת במקרים שונים בהם התערבבו הקינים כך שאין ידוע איזו עוף הוא חטאת העוף ואיזו הוא עולת העוף.
אם הוא מגלה כי עבר על אחד מהחטאיו לעיל והתוודה על כך - דהיינו : "וְהָיָה כִי-יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" - יהיה עליו להביא [[קרבן עולה ויורד]]. מלכתחילה עליו להביא בהמה : "...נְקֵבָה מִן-הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ-שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ. ואם אינו יכול לשאת בהוצאה יביא : "... שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ-שְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה לַה' אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה". וברירה אחרונה: " וְאִם-לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי-יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא-יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא-יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִוא" - במקום קן יוכל להקריב קרבן של מאפה - זהו משמעות קרבן עולה ויורד - לפי יכולתו של המקריב.
 
==ה"יום-יום" בימי בית שני==
 
[[ירושלים]] ב[[ימי בית שני]] הייתה מלאה [[עולה רגל|בעולי רגל]] מהארץ [[יהדות התפוצות|ומהתפוצות]]. מי שהיה חייב בקרבן הקן, יכל לרכוש את [[עוף|העופות]] ליד בית המקדש. היו מביאים אותו בכלים
הבאים: בקערה, בסלסלה, בכלי חרס, בכלי מתכת או בכלי אבן שאינו מקבל טומאה. לפי המימצא [[ארכאולוגיה|הארכאולוגי]] הייתה חרוטה המילה "קרבן" על הכלי .
 
חשיבות רבה הייתה לזיהוי של אותה העוף, האחת מהשתים, שיועדה לחטאת. [[דם|דמה]]של עוף החטאת היה מותז על קיר ה[[מזבח]] והיו ממצים את שיירי הדם על יסוד המזבח והקרבן עצמו היה נאכל על-יד ה[[כהן|כהנים]]. לעומת זאת העוף, אשר יועד לעולה היה נשרף כולו על המזבח. [[מסכת קינים]] עוסקת במקרים שלא ידוע איזה גוזל נועד לקרבן חטאת ואיזה לקרבן עולה. שכן בקרבנות יש לכוון מראש למטרת ההקרבה. וכך מפורטים המקרים:
* '''קן סתומה''' - היא הקן שלא נקבע מראש איזה גוזל תוקצב לאיזה קרבן. אם אחד הגוזלים פרח מהקן או מת, יש לקחת זוג חדש של עופות "שהגוזל הפורח פסול, ופוסל אחד כנגדו" ‏‏<ref>‏מסכת קינים, פרק ב' משנה א'‏</ref>.
* '''שתי נשים...ופרח הגוזל מזו לזו''' - כל אחת מהן הביאה שתי קינים, סה"כ נמצאים 8 גוזלים. והנה פרח אחד הגוזלים ונחת בקן של השנייה. במקרה זה לא ברור באיזה כן חסר בן הזוג. המשנה מסכמת כי כל אישה יכולה להקריב רק זוג אחד ואילן הזוג השני פסול בשל חשש שהתערבבו.
 
וכן ממשיכה המשנה בתאור המקרים בהם התערבו קינים של יותר משתי נשים.
 
==הפקעת המחירים==
 
המשנה מספר גם על הפקעת מחירי הקינים, כדלקמן: " מעשה שעמדו קינים בירושלים בדינר זהב. אמר רבן שמעון בן גמליאל, המעון הזה, לא אלין הלילה, עד שיהו בדינרין. נכנס לבית דין ולימד, האישה שיש עליה חמש לידות ודאייות, חמש זיבות ודאייות--מביאה קרבן אחד, ואוכלת בזבחים; ואין השאר עליה חובה. ועמדו קינים בו ביום ברבעתיים" ‏‏<ref>‏מסכת כריתות, א' ז'‏</ref>. רבי [[עובדיה מברטנורה]] מפרש:"בשני דינרי זהב, דינר לכל קן" ודינר זהב הוא עשרים וחמישה דינרי כסף. [[שמעון בן גמליאל]] פסק שההלכה דורשת פחות קינים והמחירים ירדו מיד, לפי ברטנורה: "שני קינים בשני רבעי דינר בלבד".
 
==ראו גם==
* זאב ח.ארליך (ז'אבו), '''קן לציפור בין העולים (להר ולבית)''', ארץ מקרא - מקור ראשון , ב' ניסן תשס"ט
המאמר מביא מראי מקומות מספרות המחקר של ארץ ישראל
 
== הערות שוליים ==
<references />