הבדלים בין גרסאות בדף "קרב כיוס (201 לפנה"ס)"

מ
←‏מהלך הקרב: תיקון קישור
מ (תיקון קישור)
מ (←‏מהלך הקרב: תיקון קישור)
*דיוניסודורוס (Dionysodoros), אחיו של דנוקראטס, שהיה גם הוא נאוארכוס בציו של אטאלוס, תקף בארבע-חתרית אניית אויב שגודלה לא מוזכר; הוא החטיא את מהלומת הניגוח, חלף קרוב מדי לדופן האויב, איבד את משוטיו הימניים ואף מגדלי הלחימה שלו נפלו המיימה. אנייתו הוקפה על ידי ספינות האויב והושמדה על צוותה, אולם הוא עצמו ושניים נוספים הצליחו להינצל בשחייה אל טריימיוליה, שנפנתה להושיט להם עזרה.
 
"המאבק בין האניות הרגילות של הצי (בתחילת הקרב) היה שקול", כותב פוליביוס, "משום שיתרון פיליפוס במספר הלמבוי שלו היווה משקל נגד לעדיפות אטאלוס באניות ספונות."<ref>שם, 16.4.1 .</ref> השימוש בספינות קלות בקרב ימי, אותו הנהיג פיליפוס, היה בגדר חידוש בלוחמה הימית של אותה תקופה. אניות המלחמה הסטנדרטיות באותה עת היו ארבע וחמש-חתריות, ספינות מלחמה כבדות ומגושמות-תנועה, שעיקר כוחן בלוחמת סיפונים. האניות היו חמושות ב[[איל- ניגוח ימי|איל ניגוח]], אך מטרת ההתנגחות הייתה להיאחז באניית היריב ולהעביר את ההכרעה לחיילים הרבים שעל הסיפונים, אשר נלחמו בקרב פנים-אל-פנים כביבשה. התפקיד שהועיד פיליפוס למאה וחמישים הלמבוי והפריסטיס שלו, היה לסכל את פעולתן של אניות האויב. הספינות קלות התמרון והתנועה נעו בזריזות הנה והנה, פירקו את מערך האויב, חיבלו במשוטי אניותיו כדי לשתק את תנועתן, או הפריעו להן לתמרן כדי לתקוף.
אניותיו של פיליפוס באגף הימני הוסיפו להתקדם תוך כדי לחימה לעבר פתח המצר, בהתאם לתוכניתו המקורית, אך לאחר זמן-מה גברה ידו של אטאלוס.