לוחמה בתקופה ההלניסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול המלל הישן שאינו נחוץ. כתיבת פרק על הצבא |
הרחבה |
||
שורה 19:
פרשים היו נפוצים בעיקר בממלכות הגדולות שיכלו לעמוד בהוצאה הכבדה הכרוכה בהחזקתו של חיל פרשים חזק. הפרשים הכבדים שימשו להבקעה ולהכרעה בעוד הקלים היו טובים למרדף, סיור, אבטחה והטרדת האויב. לצד הפרשים היו לחלק מהממלכות ההלניסטיות גם [[מרכבה (רכב)|מרכבות חרמש]] ופילים.
==אסטרטגיה==
המלחמות היו לרוב מוגבלות בהיקפן ונוהלו בדרך כלל עד להכרעה טקטקטית ולא הייתה שאיפה להשמיד לחלוטין את האויב. שיטת ה[[אדמה חרוכה|אדמה החרוכה]] גם כן לא הייתה מקובלת בדרך ומטרת המלחמה הייתה בדרך כלל השגת שלל ויוקרה מדינית ולא דתית או אידיאולוגית. חלק נכבד מהאסטרטגיה הוקדש לכיבוש מקומות מבוצרים ושמירה עליהם. [[מבצר|מבצרים]] וביצורים אחרים הוקמו במקומות אסטרטגיים ושוכן בהם חיל מצב מתאים עם אספקה גדולה שהייתה יכולה להספיק לזמן ארוך.
==הטקטיקה==
הטקטיקה התפתחה מהטקטיקה היוונית הקלאסית של התנגשות גושי פלנקס גדולים. החידושים שהתחיל בהם עוד פיליפוס הגדול, אך הגיעו למיצוי מלא בתקופה ההלניסטית היו שילוב סוגי פרשים שונים, מרכבות ו[[פיל מלחמה|פילים]]. ההכרעה הושגה לרוב על ידי תמרון מוצלח ולא על ידי השמדת כוחות האויב בהתנגשות חסרת השראה.
הקרבות נוהלו בדרך כלל עד הכניעה ולא הייתה שאיפה להשמיד את צבאו של היריב. שיעור האבדות לא עלה בדרך כלל על 15-20% מכלל הכח ולרב עמד על 10%.
בשטח הררי, מיוער או משובש השתמשו בדרך כלל בחיילים קלים ולא בחיילי פלנקס שלא התאימו כל כך ללוחמה בשטח זה.
==ראו גם==
* [[הצבא המקדוני]]
* [[הצבא הסלאוקי]]
{{טקטיקה ואסטרטגיה|
| |||