אגון פטרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ תיקון קישור |
||
שורה 7:
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] עקר פטרי יחד עם בוזוני ל[[שווייץ]], שם סייע למורו בעריכת יצירות המקלדת של באך. בשנות ה-20' לימד פטרי ב[[ברלין]]. בין תלמידיו שם היו ויקטור בורגה, גונאר יוהנסן וויטיה ורונסקי. בשנת 1923 היה לסולן הלא-[[סובייטי]] הראשון שניגן ב[[ברית המועצות]]. בשנת 1927 עבר ל[[זאקופנה]] שב[[פולין]], שם ניהל קורסי קיץ וראשית הסתיו והגיש [[כיתת אמן|כיתות אמן]] לקבוצת תלמידי פסנתר נבחרים, עד לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. משנת 1929 ערך כמה וכמה הקלטות לכמה חברות, ביניהן תקליטי קולומביה.
בשנת 1939, כשפרצה המלחמה, היגר פטרי ל[[ארצות הברית]], שם עבד תחילה ב[[אוניברסיטת קורנל]] ואחר במילס קולג' ב[[אוקלנד (קליפורניה)|אוקלנד]], [[קליפורניה]]. הוא התבלט כדמות רבת-השפעה בקרב פסנתרנים רבים באמצע [[המאה ה-20]]. ארל ויילד, אוזאן מארש ו[[ג'ון אוגדן]] היו בין תלמידיו הבינלאומיים. פטרי הגברתן היה בעל טכניקה מצוינת ומצלול רב-עוצמה והפליא לבצע את יצירותיהם הגדולות של [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]], [[פראנץ ליסט|ליסט]] ו[[יוהנס ברהמס|ברהמס]].<ref>Harold C. Schonberg, The Great Pianists from Mozart to the Present, Second Edition, Simon & Schuster, 1987</ref>
על תלמידיו של פטרי נמנים ניומן פאוול, ליאונרד קליין, אלכסנדר ליברמן, לויס מר, פיליפ מורגן, רוברט שלדון, ג'ון סוויני, ג'ון מוריארטי, טרי ווהל, אליס ריי, רות אור, רות פרויסר ופורסט רובינסון.
| |||