חיבוט ערבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מאחר ש;
שורה 3:
על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]], נטילת [[לולב]] ב[[חג הסוכות]] הייתה נהוגה הן בבית מקדש והן מחוצה לו, אולם נטילת [[ערבה (צמח)|ערבה]] הייתה נהוגה במקדש בלבד. הרמב"ם ראה בה מצוה וכינה אותה [[מצות ערבה במקדש]]. בבית המקדש היו זוקפים עץ ערבה גדול בכל אחת מארבע קרנות ה[[מזבח החיצון]] וכל אדם היה נוטל ענפי ערבה ומכה בקרקע, וכמו שכותב הרמב"ם (הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א): "כיצד הייתה מצותה, בכל יום ויום משבעת הימים היו מביאין מורביות של ערבה, וזוקפין אותן על צדדי המזבח, וראשיהן כפופין על גבי המזבח; ובעת שהיו מביאין אותה וסודרין אותה, תוקעין ומריעין ותוקעין... וערבה זו, הואיל ואינה בפירוש בתורה אין נוטלין אותה כל שבעת ימי החג זכר למקדש, אלא ביום השביעי בלבד הוא שנוטלין אותה בזמן הזה; כיצד עושה, לוקח בד אחד או בדין הרבה, חוץ מערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלוש, בלא ברכה - שדבר זה מנהג נביאים הוא".
 
כאמור, זכר למקדש נהגו ליטול ערבה ביום השביעי של חג הסוכות ([[הושענא רבא]]). מאחר ונטילתשנטילת ערבה היא מנהג נביאים מאוחר, לא ניתקנה לה ברכה.
 
עם זאת, ישנם נוסחים של בקשות ותפילות הנאמרות לפני ואחרי חיבוט הערבה.