ועדת בכור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; וועד; ענייני;
שורה 15:
כנגד הקמת הוועדה הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]] בטענה שחקירתה הינה התערבות בלתי נאותה ב[[פסק דין]] חלוט של הרשות השופטת. בית-המשפט דחה את העתירה וקבע כי אין בהקמת הוועדה התערבות שכזו <ref>‏[http://web1.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-LE-4-449-L.doc בג"ץ 152/82 '''דניאל אלון נ. ממשלת ישראל'''], פ"ד לו (4), 449‏</ref>.
 
הקמת הועדההוועדה היתההייתה מושא לטענות כנגד שימוש בועדתבוועדת חקירה ממלכתית להתעסקות בעניניםבעניינים שעבר זמנם.
 
==מסקנות הוועדה==
בתום שלוש שנים מהקמתה, בשנת 1985, פרסמה הוועדה דין וחשבון ובו נכתב "אנו קובעים פה אחד שאברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט לא היו רוצחיו של חיים ארלוזורוב ז"ל ולא היה להם יד ברצח. הראיות והחומר שלפנינו לא מאפשרים לקבוע: א. מי היו הרוצחים. ב. אם היה זה רצח פוליטי מטעם מפלגה כל-שהיא או לא." <ref>מנחם שריד, לשלטון בחרתנו, 2005</ref>. עוד קבעה הוועדה כי עדות הראייה של סימה ארלוזורוב אינה קבילה.
 
בדו"ח הועדההוועדה נאמר שבגלל שחלפו 49 השנים מאז הרצח עד המת הועדההוועדה לא היו בפני הוועדה הראיות הפיזיות, וכן הלכו לעולמם רבים מן העדים, ואילו אחרים, מסיבות הזמן שחלף והגיל, העידו עדויות סותרות ולא סדירות. לאור זאת קבעה הועדההוועדה שלא עלה בידה לקבוע מי ביצע את הרצח ואם הרצח היה בעל אופי פוליטי.
 
לטענה כי הרוצחים היו שני ערבים שנחשדו במעשה קודם לכן לכך התייחס יו"ר הוועדה, השופט בדימוס דוד בכור בקביעתו כי "הראיות שהיו במשטרה ובמשפט, והראיות שבאו לאחר מכן מוכיחות, שזאת אחת האפשרויות המהותיות, אבל אין באפשרותי לקבוע במידה מספקת של ודאות, שהם היו הרוצחים"<ref>מנחם שריד, לשלטון בחרתנו, 2005</ref>.