מסטקטומיה – הבדלי גרסאות

'''מסטקטומיה''' או '''כריתת [[שד (איבר)|שד]]''' הוא טיפול שפותח, כבר מראשית המאה הקודמתהעשרים, ל[[סרטן שד|סרטן בשד]].

[[סרטן שד]] מתפתח באחת הרקמות הבאות: ב[[בלוטות חלב]], ב[[צינורות חלב]], ב[[רקמה שומנית]] או ב[[רקמה חיבורית]]. כ-15% מן המקרים החולים ב[[סרטןבסרטן השד]], הסרטן נטוע במקום הימצאו. בערך כשמונה מתוך תשע חולות בסרטן השד חולות בסרטן המתחיל בבלוטות החלב או ב[[צינורות החלב]]. אם הגידול נטוע במקומו ולא התפשט, ניתן להסירו ב[[ניתוח]], אך בחלק נכבד של המקרים שלא כל ה[[שד]]השד הוסר, המטופלת חלתה ב[[סרטן]] פולשני באותו ה[[שד]]השד, לכן מסירים את כל השד.

כריתת שד נחלקת לשתי קבוצות: כריתה שלמה של ה[[שד]]השד, שבנוסף ל[[שד]]לשד גם כורתים את [[בלוטות הלימפה]] סביבו (בבתי השחי),וגם את שני [[שרירי החזה]] הנמצאים בצידיהם של הגוף. שולחים גם את הרקמה הסרטנית, את [[בלוטות הלימפה]] ואת [[שרירי החזה]] לבדיקה [[פתולוגית]]. [[בלוטות הלימפה]] משחקות תפקיד חשוב, כי רוב החולים (בקירוב ל-85%) שלא הייתה מחלה ב[[קשרי הלימפה]], הבריאו לפחות לעשר שנים. באנשים שחלק ניכר (שניים עד ארבע) מקשרי הלימפה שלהם היה חולה, אחוזי ההבראה ירדו ל-50%. אצל אנשים שהיו להם יותר מארבעה קשרים סיכויי ההישרדות ירדו ל 40%. הכריתה השניה היא אותה כריתה רק ללא כריתה של [[שרירי החזה]]. יש גם [[ניתוח]] ל[[שיחזור שד]] שבו מוציאים את כל התכולה הפנימית של ה[[שד]]השד וממלאים ב[[סיליקון]] במקום, כך שה[[שד]]שהשד המשוחזר, חוץ מהיראותו בולט, נראה אותו דבר. ניתוחים כמעין אלה נמשכים מאליהם כשעה עד שעתיים.