ארכאולוגיה מקראית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏המאבק על הממלכה המאוחדת: כתיבה יותר נייטרלית
שורה 62:
את המהפכה בארכיאולוגיה המקראית מוביל כיום פינקלשטיין, ובמוקד המהפכה הטענה כי מכיוון שאין הוכחות לקיומה של הממלכה המאוחדת, יש למצוא דרך לתאר את תולדות ישראל בלעדיה. פינקלשטיין עשה זאת בספרו [[ראשית ישראל]], ובו טען כי הממלכה הראשונה שנוסדה היא [[ממלכת ישראל]] הצפונית, ורק לאחר חורבנה של זו הופכת [[ממלכת יהודה]] למשמעותית באיזור. פינקלשטיין טען כי ירושלים הייתה בתקופה המיוחסת לדוד ושלמה כפר עני קטן, ולא בירה של ממלכה עשירה.
 
הממסד הארכיאולוגי המסורתי, במיוחד זה של האוניברסיטה העברית, מתקשהאינו לקבלמקבל את המסקנות של פינקלשטיין, והן רחוקות מלהפוך לקונסנזוס ארכיאולוגי.
 
ישנן שתימספר עדויות חוץ מקראיות אותן מתקשה פינקלשטיין להסביר: [[כתובת תל דן]] ו[[מצבת מישע]]. למרות שמדובר בכתובות מן המאה התשיעית, בשתיהן יש אזכורים לבית דוד ("בתדוד") או למקדש שלמה ("אראלי דודה"). פרשנות הממצאים הללו קריטית להבנת תולדות הממלכה המאוחדת. ובנוסף, בשנים האחרונות נתגלו שני גילויים מהחפירות ב[[תל בית שמש]] וב[[עיר דוד]] המצביעים על כך כי כבר מ[[המאה העשירית לפנה"ס]], התקיימה ממלכה ישראלית עשירה שבירתה [[ירושלים]]:
 
בשנים האחרונות נתגלו שני גילויים מהחפירות ב[[תל בית שמש]] וב[[עיר דוד]] המצביעים על כך כי כבר מ[[המאה העשירית לפנה"ס]], התקיימה ממלכה ישראלית עשירה שבירתה [[ירושלים]]:
 
בחפירות בתל בית שמש שניהלו ד"ר שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן מהמכון הארכאולוגי של [[אוניברסיטת תל אביב]], נתגלו מבנים מרשימים שנבנו בתקופה שבין המחצית השנייה של המאה ה-10 (המתאימה לפי המסורת המקראית לזמן מלכותו של שלמה) לתחילת [[המאה התשיעית לפנה"ס]], ובהם: פינה של [[חומה]] מונומנטלית ובצדה [[מגדל תצפית]] מסיבי, מבנה ציבורי בשטח הגדול מ-250 מ"ר, [[מאגר מים]] תת-קרקעי בעל קיבולת של 800 מטרים מעוקבים של מים, ו[[סדנה]] מרשימה לעיבוד [[ברזל]]. אמנם, החומה נתגלתה כבר בראשית [[המאה ה-20]] על ידי החוקר ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[דנקן מקנזי]] מטעם [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], שתיארך אותה לתקופה הכנענית, אך מתברר, שחלקים ממנה נבנו מחדש בסגנון מרשים בראשית המלכות ביהודה. שני החוקרים מוסיפים עוד כי באותה תקופה נבנו גם המבנים שנחשפו עוד בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משלחת מ[[מכללת הבפורד]] מ[[פנסילבניה]] שב[[ארצות הברית]], מבנה שכונה בית המושל, ממגורה גדולה, ובית מחסנים. הקמת סדנת הברזל, למשל, שבה התגלו כורי [[נפח (מקצוע)|נפח]], פיות מפוחים, ראשי חץ ועוד פריטי ברזל רבים, מראה על רצונו של השלטון מרכזי בממלכה חשובה לשלוט בתעשיית הברזל, שאז הייתה התקופה שבה החל הברזל להיות בשימוש יומיומי. לדברי החוקרים, הבנייה נושאת חותם ממלכתי מובהק שהפכה את המקום לעיר מנהל שמסמנת את נוכחותה של ממלכה ישראלית, וכך חיזקה את עמידתה מול יריבתה העיקרית, פלשת. אך, אומרים החוקרים, יותר משהם מעידים על המקום, מעידים המממצאים על קיומה של ירושלים כבירה של ממלכה מפוארת. הממצאים בתל בית שמש, בשפלה בבקעת באר שבע ועוד, מעידים על קיומו של גוף פוליטי ישראלי חשוב שבירתו ירושלים כבר במאה ה-10 לפני הספירה. הביצורים המסיביים, מבני הציבור הגדולים, סדנת הברזל המרשימה ומאגר המים התת-קרקעי יכלו להיבנות רק ביוזמה ציבורית שמקורה בבירה ירושלים. לכן, ירושלים הייתה אז בירה חזקה ולא כפר עני קטן, שלא יכול ליזום מפעל בנייה כזה.