טרסות האורז של הקורדילרה הפיליפינית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 89.138.210.98 לגרסה 6381623 של Little Savage |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
'''טרסות האורז בפיליפינים''' הן מערכות של [[טרסה|טרסות]] לגידול [[אורז]] המשתרעת ב[[הר]]י [[הפיליפינים]]. הטרסות מהוות מערכת סביבתית מורכבת המשלבת מאפיינים פיזיים, [[אדריכלות|אדריכליים]], [[חברה|חברתים]], [[תרבות]]יים, [[כלכלה|כלכליים]] ו[[דת]]יים. ארבע ממערכות הטרסות שהשתמרו בצורה הטובה ביותר, השוכנות במחוז [[קורדיליירה (מחוז)|קורדיליירה]] בצפון-מזרחו של האי [[לוזון]], הוכרזו על ידי ארגון [[אונסק"ו]] כ[[אתר מורשת עולמית]] ב-[[1995]]. הטרסות הוכרזו כאתר בסיכון בשנת [[2001]].
טרסות האורז נחשבות ל[[מונומנט]] היחיד בפיליפינים שבו לא ניכרות ראיות להשפעה [[קולוניאליזם|קולוניאלית]]. שבטי ההרים הם בין העמים היחידים בפיליפינים אשר הצליחו להתנגד לשלטון הזר, ולשמר את תרבותם. הטרסות הן מבני האבן היחידים ששרדו מהתקופה שקדמה לכיבוש הזר של הפיליפינים, שכן התרבות המקומית עשתה שימוש ב[[עץ (חומר גלם)|עץ]] לבניית מבני מגורים ו[[מקדש]]ים. מקובל שהקמת הטרסות החלה לפני כ-2000 שנה, אך קיימת מחלוקת באשר לייעודן המקורי. ברי שלמקימיהן היה ידע והבנה מתקדמת ב[[הנדסת בניין]] וב[[הידראוליקה]]. הידע הדרוש לתחזוקת הטרסות לא הועלה על הכתוב, והוא עובר בעל פה מדור לדור. כאשר הטרסות החלו לשמש ל[[חקלאות]], גידלו בהן
הטרסות שוכנות בגבהים הנעים בין 700 ל-1,500 מטר מעל [[פני הים]], והן משתרעות על פני שטח של כ-10,360 קמ"ר. כל ארבע מערכות הטרסות המוכרזות השתמרו בשלמותן, וסביבן אזור חיץ של חורשות המכונות "מויונג" (Muyong), כפרים וחורשות קדושות. אף שטרסות נפוצות בכל רחבי [[דרום מזרח אסיה]], ייחודן של הטרסות בפיליפינים הוא בגובהן ה[[טופוגרפיה|טופוגרפי]] הרב ובתלילות המדרונות שעליהן הוקמו. מדרונות אלה המגיעים לשיפוע של עד 70 [[מעלה (זווית)|מעלות]], אינם מאפשרים שימוש בבעלי חיים או במיכון מכל סוג שהוא. האורז שנשתל בטרסות הוא מזן עמיד בפני תנאי כפור.
| |||