מוסר הלכה למעשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Adam nevo (שיחה | תרומות)
מ ויקיזציה
Adam nevo (שיחה | תרומות)
מ ויקיזציה
שורה 1:
'''מוסר הלכה למעשה''' הוא מבוא ליישומי מוסר מאת ה[[פילוסוף]] [[פיטר סינגר]]. הספר התפרסם לראשונה ב-[[1979]], וב-[[1993]] הופיעה מהדורה מורחבת שתורגמה ל[[עברית]]. חלק מהעמדות המוצגות בספר עוררו סערה ציבורית ב[[גרמניה]] וב[[אוסטריה]].
הספר דן ברבות מהסוגיות הקלאסיות של יישומי המוסר: [[שחרור בעלי -החיים]], [[העדפה מתקנת]], החובה לסייע לעניי העולם, [[הפלות]], [[המתת חסד|המתות חסד]] והמתת עוללים, ניסויים בעוברים, [[איכות הסביבה]] ו[[מרי אזרחי]].
==שחרור בעלי חיים==
סינגר טוען שעלינו לקבוע כיצד יש להתחשב באינטרסים של ישות על פי תכונותיה הקונקרטיות (כגון מודעות עצמית ורציונליות), ולא על פי השתייכותה לקבוצה מופשטת כלשהי (כגון המין האנושי). ההפרדה המוסרית בין בעלי חיים לבני אנוש הינה שרירותית ונשענת על דוקטרינות [[דת|דתיות]]. העדפה על יסוד [[מין ביולוגי|המין הביולוגי]] אינה אלא '''סוגנות''' – מונח שנוצר על משקל [[גזענות]] ומציין [[אפליה]] פסולה של יצורים מסוגים אחרים.
 
בהתאם לכך טוען סינגר כי כאשר מדובר בבעלי חיים [[רציונליות|רציונליים]] ומודעים לעצמם, אסור להשתמש בהם לצורכי מזון ומחקר. עלינו להתחשב באינטרסים של בעלי חיים כשם שאנו מתחשבים באינטרסים של בני אנוש.
 
הצמחונותה[[צמחונות]] של סינגר אינה משרתת רק את עמדותיו בקשר לבעלי חיים אלא גם את עמדותיו בנוגע לסיוע לרעבים ולהגנת הסביבה. סינגר כותב שהארצות העשירות משתמשות ברוב התבואה כדי להזין בעלי חיים, כלומר הן הופכות אותה לבשרל[[בשר]], לחלבל[[חלב]] ולביציםול[[ביצים]]; אילו חילקו את התבואה הזו לנזקקים, הן היו מעבירות את הרעב מן העולם. צעד זה היה משרת גם את הסביבה, מפני שתעשיית הבהמות למאכל אחראית לחלק ניכר מגזימ[[גז חממה|גזי החממה]].
 
==איכות הסביבה==
 
בספרו טוען סינגר שכדי לקבוע אם קיימת הצדקה לפגוע בטבע יש להביא בחשבון לא רק שיקולים כלכליים אלא גם שיקולים [[אסתטיקה|אסתטיים]] והיסטורייםו[[היסטוריה|היסטוריים]]; יתר על כן, יש להתחשב באינטרסים של כל '''היצורים החישוניים''' (כלומר היצורים המתנסים בכאב ובהנאה) הנוגעים בדבר. עם זאת, לטענת סינגר אין מקום להרחיב את תחומי המוסר אל מעבר ליצורים חישוניים – לצמחים, למערכות אקולוגיות או לנטיפים. זאת משום שבמקרים אלה קשה להעניק פשר למושג האינטרס: פרחים ואגמים אינם מתנסים בהנאה ובכאב.
 
==עניי העולם ופליטים==
שורה 19:
ארוחת הצהריים של אדם רעב הינה צורך בסיסי יותר ממכונית שנייה של משפחה מבוססת, מציין סינגר. לכן האדם המוסרי בארצות השפע חייב לוותר על חלק ניכר מהכנסתו כדי לספק את צורכיהם הבסיסים של עניי העולם. אם הוא אינו עושה כך, הוא מניח לעניים לגווע ברעב והדבר דומה לרצח.
 
דאגה לעניי העולם באה לידי ביטוי גם בפרק המוקדש לסוגיית הפליטיםה[[פליט|פליטים]]. אליבא דסינגר, מדינות חייבות לגבש מדיניות הגירה על יסוד האינטרסים של כל האנשים המושפעים ממנה, אזרחים ופליטים כאחד. האינטרס של הפליטים במזוןב[[מזון]], במלבוש, במחסה, במרפאב[[רפואה| מרפא]] ובמורהוב[[חינוך|מורה]] מכריע את האינטרס של האזרחים במותרות. מדינות השפע חייבות לקלוט פליטים כל עוד ההגירה אינה מסכנת את שלום הציבור ואת איכות הסביבה.
 
==הפלות, המתות חסד והסערה הציבורית בגרמניה ובאוסטריה==