מוסר הלכה למעשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה |
מ ויקיזציה |
||
שורה 1:
'''מוסר הלכה למעשה''' הוא מבוא ליישומי מוסר מאת ה[[פילוסוף]] [[פיטר סינגר]]. הספר התפרסם לראשונה ב-[[1979]], וב-[[1993]] הופיעה מהדורה מורחבת שתורגמה ל[[עברית]]. חלק מהעמדות המוצגות בספר עוררו סערה ציבורית ב[[גרמניה]] וב[[אוסטריה]].
הספר דן ברבות מהסוגיות הקלאסיות של יישומי המוסר: [[שחרור בעלי
==שחרור בעלי חיים==
סינגר טוען שעלינו לקבוע כיצד יש להתחשב באינטרסים של ישות על פי תכונותיה הקונקרטיות (כגון מודעות עצמית ורציונליות), ולא על פי השתייכותה לקבוצה מופשטת כלשהי (כגון המין האנושי). ההפרדה המוסרית בין בעלי חיים לבני אנוש הינה שרירותית ונשענת על דוקטרינות [[דת|דתיות]]. העדפה על יסוד [[מין ביולוגי|המין הביולוגי]] אינה אלא '''סוגנות''' – מונח שנוצר על משקל [[גזענות]] ומציין [[אפליה]] פסולה של יצורים מסוגים אחרים.
בהתאם לכך טוען סינגר כי כאשר מדובר בבעלי חיים [[רציונליות|רציונליים]] ומודעים לעצמם, אסור להשתמש בהם לצורכי מזון ומחקר. עלינו להתחשב באינטרסים של בעלי חיים כשם שאנו מתחשבים באינטרסים של בני אנוש.
==איכות הסביבה==
בספרו טוען סינגר שכדי לקבוע אם קיימת הצדקה לפגוע בטבע יש להביא בחשבון לא רק שיקולים כלכליים אלא גם שיקולים [[אסתטיקה|אסתטיים]]
==עניי העולם ופליטים==
שורה 19:
ארוחת הצהריים של אדם רעב הינה צורך בסיסי יותר ממכונית שנייה של משפחה מבוססת, מציין סינגר. לכן האדם המוסרי בארצות השפע חייב לוותר על חלק ניכר מהכנסתו כדי לספק את צורכיהם הבסיסים של עניי העולם. אם הוא אינו עושה כך, הוא מניח לעניים לגווע ברעב והדבר דומה לרצח.
דאגה לעניי העולם באה לידי ביטוי גם בפרק המוקדש לסוגיית
==הפלות, המתות חסד והסערה הציבורית בגרמניה ובאוסטריה==
|