|
'''אדרא רבא''' הוא ליקוטחלק מ[[ספר הזוהר]], המיוחס ל[[שמעון בר יוחאי]], ועניינווהוא [[פרשתמופיע נשא]]. תלמידיו של רבס' שמעוןהזהר בר יוחאי הנזכרים באדרא: ר'בתוך [[אלעזרפרשת ברבי שמעוןנשא]] (בנו), ר'בחלק אבא,זה ר'מגלה יהודה,רשב"י ר'לתלמידיו יוסיסודות ברקבלה יעקב,שעד ר'אז יצחק,לא ר'רצה יחזקיה בר רב, ר' חייא, ר' יוסי ור'לגלות ייסאלהם.
'''אדרא''' פירושה "ישיבההישיבה הגדולה" או "אסיפההאסיפה הגדולה", והליקוטוהחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי היו נאספיםנאספו לשמוע את דברי רבם, הכינוי הגדולה להבדילה מן האסיפה הקטנה יותר המכונה ה[[אדרא זוטא]], שהיא חלק נוסף המופיע ב[[פרשת האזינו]].
תלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: ר' [[אלעזר ברבי שמעון]] (בנו), ר' אבא, ר' יהודה, ר' יוסי בר יעקב, ר' יצחק, ר' יחזקיה בר רב, ר' חייא, ר' יוסי ור' ייסא.
ליקוט נוסף שנכתב כתוצאה מאספה זו הוא ה[[אדרא זוטא]], שעניינו [[פרשת האזינו]].
==מנהגים==
ישנם מנהגים הקשורים לאדרא רבה וכן ל[[אדראלאדרא זוטא]] - בו נוהגים לקרוא ב[[ל"ג בעומר]]; הסיבה העיקרית לכך, היא בגלל שסיבת התאספות תלמידיו של רשב"י וגילוי הסודות בינהםביניהם בגלל אימרה המופיעה בתחילת החיבור "אנן בחביבותא תליא מילתא" (תרגום: אנו תוליים את כל גילוי הסודות בזכות אהבת החברים שישנה בנינו).{{מקור}}
גם ב[[שבועות#לימוד תורה כל הלילה|ליל שבועות]] נפוץ מנהג לקרוא בשתי ה"אדרות", כפי שמופיע ב[[תיקון ליל שבועות]] של [[עדות המזרח]].
|
