בנטו (עמים) – הבדלי גרסאות

מאמינים שלפני הבנטו, החצי הדרומי של אפריקה היה מיושב על ידי דוברי [[שפות החויסאן]], שנמצאים כיום באזורים הצחיחים בסביבת מדבר [[קלהארי]] ובכמה אזורים מבודדים ב[[טנזניה]]. [[פיגמים]] יישבו את מרכז אפריקה, בעוד ש[[כושים]] (בני-כוש) ואנשים אחרים דוברים שפות אפרו-אסיאתיות יישבו את [[צפון אפריקה]] וצפון-מזרח אפריקה. אפריקה הצפון-מערבית, מדבר [[סהרה]] וסודאן יושבו על ידי אנשים דוברי מאנדה ושפות אטלנטיות (כמו [[פוּלָני]] ו-[[וולוף]]) ואנשים אחרים דוברי שפות נילו-סהריות.

 

 

התאוריה הזו נסתרה במהרה על ידי מלקולם גאתרי, שחקר שפות בנטו רבות ומצא שה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] האופייני ביותר מצוי בשפות המדוברות ב[[זמביה]] ובדרום [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו]]. כך נוצר ההסבר החלופי, שדוברי בנטו התפשטו מהאזור הזה לכל עבר.