ליד – הבדלי גרסאות

התקופה הפוסט רומנטית (או "הזרם הפוסט רומנטי") מתכנה גם "פוסט ואגנריאנית" כיוון ששאבה את רוב האידאלים שלה מריכרד וגנר. ארבעת נציגיה החשובים: [[גוסטב מאהלר]], [[ריכרד שטראוס]], [[אנטון ברוקנר]] ו[[הוגו וולף]]. בתקופה זו ניתן להבחין בתהליך של מתיחת השפה הטונאלית עד לקצה גבול ההרמוניה הפונקציונאלית ובפריצת כל גבולות הכתיבה המסורתית בשם חופש הביטוי האמנותי. פרט להוגו וולף, הכול הגדילו את ממדי הפורום המבצע ואת אורך היצירות לכדי ממדים מונומנטאלייםמונומנטליים (ר. שטראוס, מאהלר, ברוקנר) והפגינו יכולות תזמור מרהיבות. בימינו זוכה להתעניינות גוברת המלחין האוסטרי [[אלכסנדר פון זמלינסקי]] אשר סגנונו נע בין הפוסט-רומנטיקה ל[[אימפרסיוניזם]]. זמלינסקי כתב מוזיקה רבה לקול, לרבות אופרות ולידר.