מזרח אפריקה הגרמנית – הבדלי גרסאות

'''מזרח אפריקה הגרמנית''' (גרמנית: Deutsch-Ostafrika) הייתה [[קולוניה]] [[גרמניה|גרמנית]] ב[[מזרח אפריקה]] שכללה את [[טנגניקה]] (כיום חלק מ[[טנזניה]]), [[רואנדה]] ו[[בורונדי]]. מזרח אפריקה הגרמנית השתרעה על פני שטח של 994,996 קמ"ר, או כמעט פי שלושה מגרמניה של היום. היא התקיימה משנות השמונים של המאה ה-19 ועד [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר השטח עבר לידי ה[[בריטים]] וה[[בלגי]]ם, ומאוחר יותר לידי [[מנדט חבר הלאומים|חבר הלאומים]].

 

הגרמנים הרחיבו את תחום שליטתם גם על [[קילווה]], [[דאר א-סלאם]] ו[[בגאמויו]]. ב-1888-1889 התמרדה האוכלוסייה הערבית בשלטון, במסגרת [[מרד אבושירי]], שדוכא על ידי הגרמנים. ב-1890 חתמו בריטניה וגרמניה על [[הסכם הליגולנד-זנזיבר]], שבמסגרתו זכתה גרמניה לקבל את [[הליגולנד]] והוגדרו תחומיה של מזרח אפריקה הגרמנית.

 

בין השנים [[1891]] ל-[[1894]] התמרדה קבוצת ה[[היהי]] בדרום-מרכז טנזניה בהתפשטות הגרמנית. המרידה נכשלה, בגלל תמיכתם של השבטים האחרים בגרמנים. מנהיג המרידה, מקוואווה התאבד ב-1898. ב-[[1905]] פרץ [[מרד המאג'י מאג'י]], שדוכא באכזריות על ידי המושל [[גוסטב אדולף פון גוצן]] (Götzen). דיכוי המרידה הביא לסיפורים על שחיתות ואכזריות של השלטון, וב-1907 קנצלר גרמניה [[ברנהרד פון בילוב]] מינה את ברנהרד דרנבורג לערוך רפורמה בממשל הקולוניאלי, שהיוותה דוגמה ליעילות קולוניאלית והשתיתה נאמנות בקרב המקומיים.