סעדיה איתין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תל אביב; על ידי; על פי ; גמלאות;
שורה 1:
[[קובץ:Saadia Itin Passport.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סעדיה איתין]]
 
סעדיה (איסיי) איתין (לעתים אתין) ([[20 באפריל]] [[1890]] – [[11 באפריל]] [[1971]]), המהנדס הראשון של [[חברת החשמל]] וראשון למתכנני רשת החשמל בארץ, וכן המהנדס הראשי שלה מפתיחתה הרשמית ועד לפרישתו לגימלאותלגמלאות באוגוסט [[1955]].
 
== קורות חייו ==
שורה 16:
[[קובץ:Israel Electric Corporation Workers In Tel Aviv Power Plant, 1924.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובדי ומנהלי חברת החשמל בתחנת הכוח ב[[תל אביב]], 1924. במרכז נראה פנחס רוטנברג, שתי שורות מעליו נראה סעדיה איתין בחולצה לבנה ועניבה.]]
 
עם סיום לימודיו ובמקביל לעבודתו בהוראה תר איתין אחר מקורות להפקת [[חשמל]]. במסגרת סיוריו הגיע ל[[נהריים]] וכאן מצא את הפוטנציאל למבוקשו. עפ"יעל פי העובר מפה לאוזן במשפחתו ייצר סעדיה קשר עם [[פנחס רוטנברג]] שהיה מהנדס [[סכר]]ים, איש אשכולות ויזם רב פעלים, אשר התמקד בהקמת [[מפעל]] ל[[אנרגיה חשמלית]], במטרה לקדם את חזונו. מידע על היקף פועלו ותרומתו של סעדיה איתין לתכנון ולפיקוח על הקמת רשת החשמל בישראל ניתן ללמוד מסיפורו האישי השמור בארכיון [[חברת החשמל]]. להלן מספר ציטוטים מתוך מסמך זה:<ref>הציטוטים באדיבות ארכיון חברת החשמל.</ref>
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בדצמבר [[1919]] נפגשתי בתל אביב עם המהנדס פנחס רוטנברג ז"ל, ולאחר שיחה קצרה אתו, הוא בקשני לעבור לירושלים ולעבוד במשרדו שם.}}
שורה 24:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=היה עלי לעבד תכניות מוקדמות של תחנות כח ליצירת [[זרם חשמלי]] בתל אביב ובחיפה של קווי [[מתח גבוה]] שיוליכו את הזרם מתחנות אלו לישובים הסמוכים להם, של תחנות טרנספורמציה שישנו את המתח הגבוה של הקווים הללו למתח נמוך ויזינו רשתות מקומיות של מתח נמוך אשר תספקנה את הזרם לצרכנים, וכן של הרשתות למתח נמוך. לצורך עבודה זו נמסר לרשותי חדר במשרדו של פ. רוטנברג ב[[ירושלים]] ובמשך שני ימי עבודתי הראשונים, הייתי העובד היחידי בו. לאחר מכן נתקבל לעבודה יונה קופ (תמיר) אשר עזר לי בהכנת השרטוטים. [...] בשנת [[1920]] נתקבלו לעבודה עובדים נוספים, ביניהם מהנדסי הבניין ש. סורסקי ז"ל ולדז'ינסקי ז"ל. כן נתקבלו לעבודה זמנית מהנדסי החשמל אבינועם הורוביץ ופישר. עקב קבלת עובדים נוספים, העבר אז המשרד הירושלמי לבית אחר שיכיל מספר גדול יותר של חדרים ובו עבדו 14 איש כולל פ. רוטנברג ומזכירו יקותיאל בהרב.}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשנת [[1923]] ייסד רוטנברג את חברת החשמל לארץ ישראל בע"מ שהוא עמד בראשה, וב-[[15 במרץ]] [[1926]] מסר הנציב העליון פילדמרשל פלומר לחברה זו את הזכיון ליצירת אנרגיה חשמלית בארץ ישראל וב[[עבר הירדן]] והספקתה לצרכנים. הזכיון כלל גם את האפשרות של ניצול מי [[הירדן]] ומי [[הירמוך]] להנעת תחנות כח ואספקת חשמל בשטח הזכיון לעיל. בפברואר [[1924]] פירסמתי חוברת בשפה הגרמנית בת 15 דף, מודפסת במכונת כתיבה, אשר כללה פירוט של תחנת הכח הראשונה בתל- אביב על [[מנוע דיזל|מנועי הדיזל שלה]], תיאור המגרש, פרטי ה[[טרנספורמטור]]ים לשינוי ה[[מתח חשמלי|מתח]] של 6.3 [[קילו ואט]] של ה[[גנרטור]]ים ושל הכבלים המחוברים אליהם, וכן מבנה הרשת למתח נמוך.}}
 
במהלך שנות עבודתו בחברת החשמל פעל איתין בתפקידים רבים, אשר דרשו גם נסיעות תכופות לחו"ל (חלקן יחד עם פנחס רוטנברג), דבר שלא היה עניין של מה בכך בימים ההם. במהלך שנות עבודתו בחברה כתב איתין את הספר "קווים עיליים של מ.ג. רשתות עילייות ומקומייות" שיצא לאור ב[[הוצאת מסדה]] ב[[1963]] ובו הדרכה לבאים אחריו גם בנושאים שלא נלמדו אז בבתי הספר הגבוהים. הספר מלווה ב-259 ציורים ו-48 טבלאות.
 
סעדיה-איסיי איתין נפטר ב-[[11 באפריל]] [[1971]] ונטמן בבית הקברות הישן חוף הכרמל. המצבה על קברו הוקמה ומומנה ע"יעל ידי חברת החשמל לישראל כאות הוקרה.
 
== מקורות ==