|
'''ליל העפרונות''' (ב[[ספרדית]]: '''Noche de los Lápices''') הוא כינוי לסדרת [[חטיפה|חטיפות]] והעלמויות שלוו ב[[עינויים]] של מספר [[תלמיד]]ים בני עשרה בידי ה[[משטרה]] ה[[ארגנטינה|ארגנטינאית]] בתקופת ה[[דיקטטורה]] (הידועה בשמה הרשמי כ[[התהליך לארגון לאומי מחדש|תהליך לארגון לאומי מחדש]] ובשמה הלא רשמי "[[המלחמה המלוכלכת]]") ב[[עיר]] [[לה פלטה (עיר)|לה פלטהפלאטה]], [[ארגנטינה]].
החטיפות בוצעו בידי משטרת הפרובינציה של [[פרובינציית בואנוס איירס]] בחודש ספטמבר [[1976]], ברובן בלילה שבין ה-[[16 בספטמבר|16]] ל-[[17 בספטמבר]]. הקורבנות היו 10 תלמידים, שהיו פעילים באותו הזמן, או קודם לכן, באיגוד תלמידי בתי הספר התיכוניים בעיר לה פלטהפלאטה, אשר דרשו [[סבסוד]] נסיעות ב[[אוטובוס|אוטובוסים]]. דרישה זו נחשבה כחתרנית בידי הדיקטטורה. במחאה עצמה השתתפו תלמידים נוספים, חלקם נעצרו גם הם אולם שוחררו הודות לגילם הצעיר.
החטופים היו שישה בנים וארבע בנות שגילאיהם נעו בין 16 ל-18 שנים. התלמידים הוחזקו ועונו משך מספר [[חודש|חודשים]] במרכזי מעצר סודיים ובלתי חוקיים. שישה מבין העצורים נרצחו, וארבעת הנותרים, שני בנים ושתי בנות, שוחררו במועדים שונים בין [[1978]] ו-[[1980]].
האירוע זכה לפרסום, ראשית, ב[[עיר]] [[לה פלטה (עיר)|לה פלטה]]פלאטה, ולאחר מכן, כאשר בחרה [[הוועדה הלאומית אודות העלמותם של אנשים]] (Comisión Nacional sobre la Desaparición de Personas), שחקרה את עומק הדיכוי במהלך [[המלחמה המלוכלכת]] ואת גורלם של הנעדרים, בסיפור זה על מנת להמחיש ולהדגים את גורלם של נערים ונערות בני עשרה, ועם תרגום הד"ח, [[לעולם לא עוד]] (Nunca Más), לשפות נוספות, זכה המקרה לפרסום נרחב. בשנת [[1986]] הופק סרט עלילתי בשם זה המבוסס על האירועים כפי שתוארו על ידי אחרון המשוחררים פאבלו דיאז. הסרט בוים על ידי הבמאי הארגנטיני יליד [[1931]] הקטור אוליברה והיה לאחד הסרטים הראשונים לאחר החזרה לדמוקרטיה שעסקו בשנות הדיקטטורה. הסרט הוקרן ב[[ישראל]] במספר סינמטקים עם [[כתוביות]] בעברית.
== לקריאה נוספת ==
|
