הבעיות הגאומטריות של ימי קדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברי"א (שיחה | תרומות)
Adam nevo (שיחה | תרומות)
שורה 26:
שטחו של מעגל שווה ל-&pi;R<sup>2</sup>, כלומר [[רדיוס|רדיוסו]] בחזקה שנייה כפול [[פאי]], ושטחו של ריבוע הוא <math>\ x^2 </math>, כלומר צלעו בחזקה שנייה. מכך מתקבל שעלינו לבנות קטע שאורכו הוא הרדיוס כפול שורש פאי. מתכונותיו של [[שדה המספרים הניתנים לבנייה]] נגזר שאם ניתן לבנות קטע באורך <math>\pi</math> ניתן גם לבנות קטע באורך <math>\ \sqrt{\pi}</math>, ולהיפך.
 
בשנת [[1882]] הוכיח [[פרדיננד לינדמן]] שעבור כל α) [[מספר אלגברי|אלגברי]] שאינו 0, <math>\,e^{\alpha}</math> הוא [[מספר טרנסצנדנטי]] (ראו [[אי תלות אלגברית]]). מכאן ניתן [[הוכחה בדרך השלילה|להוכיח בשלילה]] שפאי טרנסצנדנטי. נניח שפאי הוא מספר אלגברי. מכיוון ש-i (השורש הריבועי של 1-) אלגברי, גם מכפלה i ופאי אלגברית. [[זהות אוילר]] קובעת כי :<math>e^{i \pi} = -1 \,\!</math>
, ולכן 1- הוא טרנצנדנטי, מה שבבירור לא נכון. מכאן נובע ש-<math>\pi</math> ([[פאי]]) הוא [[מספר טרנסצנדנטי]]. מהוכחה זו נובע שלא ניתן לבנות ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון, משום שבבנייה באמצעות סרגל ומחוגה בלבד לא ניתן לבנות יחס טרנסצנדנטי.