היסטוריה של סינגפור – הבדלי גרסאות

את הבסיס לקהילה הסינית בסינגפור הניחו עובדים עניים מסין שהקימו את הנמל בשירות הבריטים, בתקופה שבה עוד היה רוב האי מכוסה ג'ונגל.

 

 

בעת התקפת היפנים על [[פרל הארבור]] בדצמבר [[1941]] הייתה סינגפור הבסיס העיקרי של בעלות הברית בדרום מזרח אסיה. מפקדי הצבא הבריטי בסינגפור היו בטוחים שהתקפה יפנית על סינגפור, אם תבוא, תגיע מהים, מדרום לסינגפור, מכיוון שהג'ונגלים המלאיים בצפון נחשבו מחסום טבעי בלתי עביר בפני הצבא היפני. על כן, הצבא הבריטי לא התכונן ברצינות להתקפה על סינגפור מצפון. הפיקוד הבריטי היה בטוח שסינגפור לא תיפול, במיוחד לאחר שהגיע להגנתה צי של אוניות מלחמה בריטיות. אולם, נושאת מטוסים שהייתה אמורה להצטרף להגנת סינגפור לא הגיעה, והיפנים הצליחו להנחית מהלומות אוויריות יומיומיות על סינגפור שהביאו בכל פעם לעשרות הרוגים. בהמשך הצליחו היפנים להטביע את ספינות המלחמה הבריטיות ולכבוש את חצי האי של מלזיה. עד ה-[[31 בינואר]] [[1942]] נותר סינגפור כמבצר בריטי בודד בדרום מזרח אסיה. לאחר מספר קרבות גבורה של המגינים הבריטים, ולאחר שהאספקה בסינגפור נגמרה, נכנע מפקד סינגפור ליפנים ב-[[15 בפברואר]] 1942, ו 130,000 חיילי בעלות הברית הפכו לשבויי מלחמה.