ישראל פרידמן (רוז'ין) – הבדלי גרסאות

|בת זוג=בזיווג ראשון הרבנית שרה, בזיווג שני הרבנית מלכה

|ילדים=בניו: רבי שלום יוסף פרידמן מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]], רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)|אברהם יעקב מסדיגורה]], רבי דוד משה פרידמן מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]], רבי [[דב בער פרידמן]] מלאובה, רבי מנחם נחום משטפנשט, רבי [[מרדכי שרגא פרידמן]] מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]].

}}

רבי '''ישראל פרידמן מרוז'ין''' ([[ג' בתשרי]] [[ה'תקנ"ז]] - [[ג' בחשון]] [[ה'תרי"א]]; [[1796]] - [[1850]]). מכונה '''"הרוז'ינר"''' וכמו כן מכונה '''"הרוז'ינאי"''', מייסד [[חסידות רוז'ין]] המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.

פרידמן נולד בעיירה פראהבישט (פוהרבישצ'ה,רוסית:Погребыще) פלך [[קייב]], למחרת [[ראש השנה]] - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי [[שלום שכנא מפראהביטש]] בן רבי [[אברהם המלאך]] ולחוה בת מלכה בת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל ה"[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]".

 

 

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם ל[[רוז'ין]] - עיר בפלך קייב, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא היה מראשוני האדמור"ים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות ארופאית (הוא לא לבש לבן) - בכך המשיך את דרכו של אביו ר' שלום שכנא. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי צמוד לבית המדרש שנקרא "דאווען [[שטיבל]]" (חדר תפילה). כמו כן, נמנע מללחוץ את ידי חסידיו.

 

 

באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של "מתנגדים" (מתנגדי החסידות) נאסר רבי ישראל על ידי שלטון ה[[צאר]]. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני "מוסרים" (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה [[סדיגורא]] הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ]] אשר ב[[בוקובינה]] שבאותה תקופה הייתה חלק מ[[האימפריה האוסטרו הונגרית]], וכיום חלק מ[[אוקראינה]], שם המשיך את דרכו המלכותית.

 

'''בנותיו'''

 

==לקריאה נוספת==