ישראל פרידמן (רוז'ין) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה
אריאל (שיחה | תרומות)
מ עיצוב
שורה 26:
|בת זוג=בזיווג ראשון הרבנית שרה, בזיווג שני הרבנית מלכה
|ילדים=בניו: רבי שלום יוסף פרידמן מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]], רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)|אברהם יעקב מסדיגורה]], רבי דוד משה פרידמן מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]], רבי [[דב בער פרידמן]] מלאובה, רבי מנחם נחום משטפנשט, רבי [[מרדכי שרגא פרידמן]] מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]].
בנותיו: הרבנית גיטל'ה, הרבנית חיה מלכה, הרבנית לאה והרבנית מריםומרים.
}}
רבי '''ישראל פרידמן מרוז'ין''' ([[ג' בתשרי]] [[ה'תקנ"ז]] - [[ג' בחשון]] [[ה'תרי"א]]; [[1796]] - [[1850]]). מכונה '''"הרוז'ינר"''' וכמו כן מכונה '''"הרוז'ינאי"''', מייסד [[חסידות רוז'ין]] המפוארת שהיה חסידות אב להרבה ענפי חסידויות שיצאו ממנה.
שורה 33:
פרידמן נולד בעיירה פראהבישט (פוהרבישצ'ה,רוסית:Погребыще) פלך [[קייב]], למחרת [[ראש השנה]] - ג' תשרי תקנ"ז, לרבי [[שלום שכנא מפראהביטש]] בן רבי [[אברהם המלאך]] ולחוה בת מלכה בת רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] בעל ה"[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]".
 
כבן שש היה כשנפטר עליו אביו, ואחיו רבי [[אברהם מפראהביטש]] גידלו וחינכו. בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה [[ראש ישיבה]] בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.
בהיותו בן שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה שהיה [[ראש ישיבה]] בברדיצ'וב ואחר כך היה רב בבוצ'אן. ובהיותו בן שלוש-עשרה התקיימה חתונתו בבוצ'אן. בהיותו בן ט"ז שנים נפטר אחיו, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקום אחיו ואבותיהם.
 
את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם ל[[רוז'ין]] - עיר בפלך קייב, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
שורה 41 ⟵ 40:
הוא היה מראשוני האדמור"ים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות ארופאית (הוא לא לבש לבן) - בכך המשיך את דרכו של אביו ר' שלום שכנא. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי צמוד לבית המדרש שנקרא "דאווען [[שטיבל]]" (חדר תפילה). כמו כן, נמנע מללחוץ את ידי חסידיו.
 
היה ידוע בניגוד בין אורח חייו הראוותני, מרכבתו המפוארת וסוסיו לבין כך שכמעט לא היה אוכל. הנימוק שניתן להתנהגות זו היה " הטעיית ה[[סטרא אחרא]]" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות". הוא העיד על עצמו כרבי יהודה הנשיא בשעתו "לא נהניתי מהעולם הזה כלל".
היה ידוע בפרישותו וקדושתו שכמעט לא היה אוכל ומאידך במרכבתו המפוארת ובסוסיו.
 
הנימוק שניתן להתנהגות זו היה " הטעיית ה[[סטרא אחרא]]" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות". הוא העיד על עצמו כרבי יהודה הנשיא בשעתו "לא נהניתי מהעולם הזה כלל".
 
באביב של שנת תקצ"ח בעקבות עלילה של "מתנגדים" (מתנגדי החסידות) נאסר רבי ישראל על ידי שלטון ה[[צאר]]. הוא הואשם בכך שציווה להרוג שני "מוסרים" (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ולהבריח את הגבול הרוסי, ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה [[סדיגורא]] הסמוכה לעיר [[צ'רנוביץ]] אשר ב[[בוקובינה]] שבאותה תקופה הייתה חלק מ[[האימפריה האוסטרו הונגרית]], וכיום חלק מ[[אוקראינה]], שם המשיך את דרכו המלכותית.
שורה 65 ⟵ 62:
 
'''בנותיו'''
* הרבנית גיטל - אשת רבי יוסף מנזון, בניהם רבי [[לוי יצחק מנזון]] מייסד [[חסידות אוז'ירן]]
* הרבנית חיה מלכה - אשת האדמו"ר רבי יצחק טוורסקי מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]
* הרבנית לאה - אשת רבי דוד הלפרין, בניהם רבי [[שלום הלפרין]] מייסד [[חסידות וסלוי]]
* הרבנית מרים - אשת האדמו"ר רבי מנחם מנדיל הגר מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]
 
==לקריאה נוספת==