ויקטימולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Idioma-bot (שיחה | תרומות) מ בוט מוסיף: lt:Viktimologija |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
'''ויקטימולוגיה''' ('''Victimology''') היא ענף ב[[קרימינולוגיה]] העוסק בקורבנות של [[פשע|פשעים]], בסיבות להיותם של אנשים מסוימים קורבנות, בנטיות, התנהגויות ומעשים הגורמים לאנשים להפוך לקורבנות, במידת אשמתו האפשרית של הקורבן במעשה הפשע, ובמערכת היחסים בינו לבין ה[[פושע]] ולמערכות ה[[משפטים|משפט]] והחברה.
המושג הוטבע לראשונה ב-[[1938]] על ידי [[עורך דין]] [[יהודי
== תחומי עיסוק של הויקטימולוגיה ==
שורה 7:
===גישתו של סטפן שאפר===
[[סטפן שאפר]] (1968) חקר סוגים שונים של אחריות לפשע הקורבן:
א) '''קורבנות לא קשורים''' - הקורבן הוא מטרה תמימה של הפושע.
ב) '''קורבנות פרובוקטביים''' - העבריין מגיב להתנהגות או פעולה של הקורבן.
ג) '''קורבנות מאיצים''' - הקורבנות מסכנים את עצמם על ידי הימצאותם במקומות מסוכנים, לבוש לא הולם, אמירת דברים לא נכונים ועוד.
ד) '''קורבנות חלשים [[ביולוגיה|ביולוגית]]''' - ילדים, קשישים, [[נכות|נכים]] ועוד.
ה) '''קורבנות חלשים חברתית''' - [[הגירה|מהגרים]], בני מיעוטים.
ו) '''קורבנות עצמית''' - כל האחריות על הקורבן: [[זנות]], [[סמים]], [[הימורים]] וכל פעולה שיש בה שיתוף עבריין-קורבן.
ז) קורבנות [[פוליטיקה|פוליטיים]] - אנשים שהופכים לקורבנות משום שהם מתנגדים ל"ראשי השלטון".
שורה 25:
===גישתו של מרווינג וולפגנג===
[[מרווינג וולפגנג]] (1958) עסק בתבניות [[רצח]] ויחסי קורבן עבריין, והוא זיהה מספר גורמים טיפוסיים ברצח האצת הקורבן:
א) לקורבן ולעבריין היה קשר בינאישי קודם - בעל, אישה, חברים. כלומר יש סיכוי גדול יותר ל[[מוות]] בידי מישהו מוכר.
שורה 34:
===גישתו של הנס פון הנטינג===
[[הנס פון הנטינג]] (1941) טען שהקורבן היה גורם לפעולה עבריינית ברבים מן הפשעים. המסר שלו: "אם נסתכל רק בתוצאה של הפעולה העבריינית, אנו עלולים שלא לזהות את הקורבן האמיתי".
יחד עם זאת, לא כל קורבן מתגרה, אלא לעתים התרומה לפשע קשורה למאפיינים או לעמדות חברתיות שאינן בשליטת הפרט.
קורבנות משקפים חוסר יכולת להתנגד לעבריין בגלל חוסר יתרונות פיזיים / חברתיים, כגון: צעירים, נשים, זקנים, פגועים מוחית, מהגרים, מיעוטים, קורבנות לסחיטה ועוד.
| |||