דגימה מוכתמת – הבדלי גרסאות

בעיות וכשלי דגימה מוכתמת הן מן החמורות שבבעיות במדעים העוסקים בעיקר בחקר בני אדם בסביבה חברתית, כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכלכלה. בתחומי חקר אלו, אין למעשה דרך להמנע מהכתמה כלשהי של הדגימה, משום שעצם קיומו של צפיין במהלך ניסוי משנה את תוצאותיו. הדוגמה הבולטת ביותר לכך הוא [[אפקט הותורן]], שבו התוצאות משתנות משום שמושאי המחקר משנים את התנהגותם בגלל שהם נצפים. מסיבה זו, בעיקר, נחשבות רוב התצפיות בתחום האנתרופולוגיה או כל סוגי ה[[מחקר איכותי|מחקר האיכותי]] למוכתמות ו'חשודות' בהטייה מראש. דוגמה בולטת אחרת היא [[אפקט פלסבו]], שבו הציפיה של מושא המחקר לתוצאות מסוימות משנה את התוצאות. במחקרים בתחומי הרפואה, לדוגמה, ניתן לבצע [[מחקר עיוור]] או [[עיוור כפול]], אך בתחומים אחרים הדבר בלתי אפשרי או כמעט בלתי אפשרי.

 

 

:* "יש לנו הרגשה טובה מאוד לגבי הבחירות. הפעילים שלנו הסתובבו כל היום וחילקו מדבקות ועלונים ורוב האנשים שהם שאלו אמרו להם שהם יצביעו בעדם, כך שאני משוכנע שנזכה בהצלחה גדולה".