בולגרים (שבטים טורקים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SieBot (שיחה | תרומות)
אספרוך
שורה 5:
קובראט, שהתחנך והוטבל לנצרות ב[[קונסטנטינופול]], קיבל סיוע של הביזנטים נגד האווארים, שהתחזקו יתר על המידה לדעת הביזנטים. ב-[[628]] שב קובראט מביזנטיון לאזור בו חיו שבטי הבולגרים, איחד אותם תחת הנהגתו למדינה ([[בולגריה הישנה]]) והביס את האווארים בשנת [[632]]. בסביבות שנת [[660]] הוביל, עם בניו, את שבטי הבולגרים להתיישבות ב[[בולגריה של הוולגה]].
 
אחרי מותו של קובראט התפצלו הבולגרים לחמש חטיבות בהנהגת חמשת בניו. הבן הבכור, [[בתבאיאן]], המשיך להנהיג את בולגריה הישנה, [[קוטראג]], את בולגריה של הוולגה, [[קובר]] הוביל את אנשיו להתיישבות ב[[מקדוניה]] ומזרח [[אלבניה]], [[אלטזק]] נדד על פני [[מרכז אירופה]] עד ששארית אנשיו בפיקודו של [[אמנצור]] התיישבו ב[[איטליה]], מצפון מזרח ל[[נאפולי]] והצעיר בבניו, [[איספריךאספרוך]], הוביל את הבולגרים שהתיישבו מעבר ל[[דנובה]], ב[[בולגריה]] הבלקנית.
 
הבולגרים שהובלו על ידי איספריךאספרוך יצרו ברית עם שבטי ה[[סלאבים]] המקומיים נגד האימפריה הביזנטית. הבולגרים היו חיל הפרשים והסלאבים, שמספרם היה גדול בהרבה, היו חיל הרגלים. עם הזמן נקלטו הבולגרים לתוך הסלאבים המקומיים וקיבלו את שפתם, אך שם העם נשאר [[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרים]].
 
על מנהגי הבולגרים שחיו בבולגריה שעל הוולגה כתב הנוסע [[אחמד אבן פדלאן]] ברשמי המסע שלו. אבן פדלאן מספר שאם היה בין הבולגרים מישהו שבלט בפיקחותו, היו תולים אותו על עץ ומשאירים אותו שם עד שיירקב. לדעת המזרחן הטורקי [[זקי ולידי טוגאן]], המנהג היה דרך ההתגוננות של אנשים ממוצעים בפני "גאונים" שעלולים להוביל את עמם להרפתקאות מסוכנות.