הבדלים בין גרסאות בדף "ממשל צבאי"

נוספו 3 בתים ,  לפני 10 שנים
מ
אין תקציר עריכה
(תיקון: זוטות, קישורים [JS])
מ
==ממשלים צבאיים בארצות שונות==
 
===[[ארץ ישראל]] ו[[מדינתומדינת ישראל]]===
 
====הממשל הצבאי הבריטי ([[1917]] -[[ 1920]])====
הממשל הצבאי הבריטי ב[[ארץ ישראל]] החל בסוף [[1917]] (תאריך ההתחלה המקובל הוא ה-[[9 בדצמבר]] [[1917]], יום כניסת [[אדמונד אלנבי]] ל[[ירושלים]]) ונמשך עד להקמת השלטון האזרחי עם הגעתו של [[הרברט סמואל]] ביולי [[1920]]. ממשל זה השתדל לשמר את ה[[סטטוס קוו]], ולפיכך עיכב את יישומה של [[הצהרת בלפור]] שעוררה התנגדות בקרב הערבים. במהלך תקופת הממשל הצבאי התחלפו שלושה מושלים שונים וכולם שמרו על מדיניות זו. במהלך תקופה זו התרחשו גם [[מאורעות תר"פ|מאורעות תר"ף]]. כמו כן, הופרדה למעשה [[עבר הירדן]] משטח המנדט העתידי, על-פי הבנות בין בריטניה למשפחה ההאשמית שמשלה ב[[חיג'אז]] וגורשה ממנו. ההפרדה אושרה לבסוף מבחינה משפטית בכתב המנדט שניתן ל[[בריטניה]] מ[[חבר הלאומים]].
 
====הממשל הצבאי במדינת ישראל====
עם הקמתה ירשה [[מדינת ישראל]] את מערכת החוקים של [[המנדט הבריטי]] (למעט תקנות [[הספר הלבן (1939)|הספר הלבן]]). מערכת חוקים זו כללה חוקים לשעת חירום שמאפשרים גם הכרזה על ממשל צבאי. חוקים אלה הוחמרו בשנת 1945 עקב התגברות פעולות האיבה של ארגונים ב[[היישוב העברי|יישוב העברי]] נגד השלטון הבריטי. מיד לאחר הכרזת המדינה, במאי 1948, הוכרז בה [[מצב חירום (ישראל)|מצב חירום]], והופעלו התקנות המנדטוריות משנת 1945. במסגרת התקנות ניתנו ל[[צה"ל]] סמכויות מיוחדות, שחלקן עדיין בתוקף (ההכרזה על מצב חירום לא בוטלה מעולם). לצה"ל יש סמכות לצנזר ידיעות בעיתונות העוסקות בענייני ביטחון המדינה. הגוף העוסק בכך מכונה [[הצנזורה הצבאית]], וכיום הוא פועל בשיתוף פעולה מלא עם עורכי העיתונים הגדולים, שיתוף פעולה שמאפשר ערעור על החלטותיו בפני [[ועדת העורכים|ועדה]] המורכבת מנציגי הצבא ועורכי העיתונים. בעבר סגרה הצנזורה הצבאית עיתונים לפרקי זמן שונים, ביניהם העיתון [[חדשות (עיתון)|חדשות]] (עיתון שכבר חדל להופיע) שנסגר על ידיה לשלושה ימים, בשל סירובו לשתף איתה פעולה ב[[פרשת קו 300]]. בעבר נהג צה"ל לדרוש מכל אזרח המשרת ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] (כלומר, רוב הגברים היהודים והדרוזים) להצטייד באישור מיוחד לפני עזיבתו את הארץ. כיום הסדר זה כבר אינו נוהג.
 
=====הממשל הצבאי על [[ערביי ישראל]]=====
{{הפניה לערך מורחב|הממשל הצבאי על ערביי ישראל}}
בין 1949 ל-1966 הוכרז בישראל ממשל צבאי מלא באזורים שבהם יושבים בעיקר [[ערביי ישראל]]. ממשל זה הגביל במידה רבה את חופש התנועה של ערביי ישראל ואת זכויות הקניין שלהם. ב-1963 הוקלו התקנות, בעיקר אלה הנוגעות לחופש התנועה, בעקבות הדרישה לביטול הממשל הצבאי, דרישה שבאה לידי ביטוי בארבע הצעות חוק שהוגשו ב[[הכנסת|כנסת]] לשם ביטולו (של המפלגות: [[מק"י]], [[מפ"ם]], [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] ו[[תנועת החרות|חירות]]). ב-1966 הכריז ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]] על ביטול הממשל הצבאי המיוחד (אם כי התקנות לשעת חירום שחלו בכל המדינה, ועל כל האזרחים, נותרו בתוקפן). <BR>
 
הממשל הצבאי לא הגביל את זכותם של ערביי ישראל לבחור ולהיבחר לכנסת.
 
====הממשל הצבאי המצרי ברצועת עזה ([[1949]] -[[ 1967]])====
הממשל הצבאי המצרי שלט ב[[רצועת עזה]] החל מ-[[1948]] (רשמית מ-[[1949]], תום [[מלחמת העצמאות]]) ועד ל[[מלחמת ששת הימים]], למעט החודשים שלאחר [[מבצע קדש]] בהם החזיקה ישראל ברצועה (וכוננה בה וב[[סיני]] ממשל צבאי). הממשל הצבאי המצרי הסתתר תחילה מאחורי החזית של [[ממשלת כל פלסטין]] שהוקמה באוקטובר [[1948]] על ידי [[הוועד הערבי העליון]], אולם זו דעכה עם הזמן ופורקה כליל בסוף [[1959]]. [[מצרים]], בניגוד לירדן, לא ניסתה לספח את רצועת עזה לשטחה וכלל לא ניסתה לפתחו. לעומת זאת עודדה מצרים את ה[[פדאיון]] לחדור לישראל מהרצועה ודיכאה כל ניסיון של [[בעיית הפליטים הפלסטינים|הפליטים]] לשפר את מצבם.
 
בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]] בוטל הממשל הצבאי ב[[רצועת עזה]] בתחילת ספטמבר [[2005]].
 
===[[ארצות הברית]]===
בארצותב[[ארצות הברית]] מתיר החוק להכריז על ממשל צבאי בעתות חירום. יוצאת מכלל זה מדינת [[טנסי]] שחוקיה אינם מאפשרים להכריז על ממשל צבאי. סוגיית הנסיבות שבהן אפשר להכריז על ממשל צבאי נבחנה ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] במהלך [[מלחמת האזרחים האמריקאית]], ובמהלך [[מלחמת העולם השנייה]]. בפסיקה שהתקבלה ב-[[1866]] קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לשפוט אזרחים בבתי משפט צבאיים בתוך ארצות הברית בזמן שבתי המשפט האזרחיים פעילים, ובכך הגבילו את עקרון הממשל הצבאי. ארצות הברית לא הכריזה על מצב חירום המאפשר ממשל צבאי מאז ה-[[9 במרץ]] [[1933]].
 
===[[קנדה]]===
במשך שנים רבות יכלה ממשלת [[קנדה]] להפעיל ממשל צבאי באמצעות תקנה המאפשרת לה להכריז מצב מלחמה. מצב זה הוכרז שלוש פעמים, פעמיים במלחמות העולם ופעם אחת ב-[[1970]] כנגד מהומות של תומכי התפלגות [[קוויבק]] שידועה כ[[משבר אוקטובר]]. סמכות זו הוחלפה בסמכות להכרזת [[מצב חירום]] ב-[[1988]].
 
===[[סין]]===
חוקת [[סין]] נותנת ל[[קונגרס העם הסיני]] את הסמכות להכריז ממשל צבאי. ב-[[1989]] הכריז [[לי פנג]] חד צדדית על ממשל צבאי על מנת לטפל ב[[המחאות בכיכר טיאנאנמן|מחאות בכיכר טיאנאנמן]]. צעד זה היה שנוי במחלוקת משפטית ולבסוף ב-[[2004]] ניתנה לממשלה סמכות רשמית להכריז מצב חירום.
 
===[[טיוואן]]===
תחת שלטון ה[[קוומינטנג]], טיוואן חוותה טיוואן את התקופה הארוכה ביותר של ממשל צבאי בהיסטוריה. [[אירועי 228]] (מקור השם בתאריך בה אירעה, ה-[[28 בפברואר]] [[1947]]), הובילו להכרזת ממשל צבאי זמן קצר לאחר-מכן, ב-[[1948]], המשך הממשל הצבאי נומק בצורך להתגונן מפני הקומוניסטים ובדלנים באי והממשל הצבאי לא בוטל עד [[1987]].
 
===[[פולין]]===
הממשל הצבאי בפוליןב[[פולין]] הוכרז על ידי הממשלה הקומונסטית ב-[[13 בדצמבר]] [[1981]] על מנת לבלום תנועות דמוקרטיזציה (כמו [[סולידריות (תנועה)|סולידריות]]) מלגייס אוכלוסייה ולהשתלט על השלטון. מנהיגים דמוקרטיים, בהם [[לך ולנסה]], נעצרו. הממשל הצבאי נמשך עד [[1983]]. לאחר התמוטטות הקומוניזם בפולין התברר שהממשל הצבאי הוכרז בניגוד מוחלט לחוקת המדינה. החוקה מתירה לממשלה להכריז ממשל צבאי רק בין כינוסי הפרלמנט ואילו הפרלמנט היה מכונס באותה עת.
 
===[[עיראק]]===
מיד לאחר [[מלחמת המפרץ השנייה]] הקימו [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]] ממשל צבאי ב[[עיראק]]. הממשל הצבאי, שפעל בצמידות לממשל אזרחי, פעל במשך כשנה עד ה-[[28 ביוני]] [[2004]]. במהלך זמן זה ניסה הממשל הצבאי לשקם את עיראק אולם התקפות [[טרור]] רבות לא אפשרו זאת.