פורטופינו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מי בישראל היה שומע על המקום הזה לולא השיר של דלידה
שורה 7:
בשנת 1409 נמכרה פורטופינו ל[[רפובליקת פירנצה]] על ידי [[שארל השישי, מלך צרפת]], אולם לאחר שסולק מג'נובה, השיבה פירנצה את הישוב לשליטת הרפובליקה של ג'נובה. במאה ה-15 היה הישוב בשליטת משפחות פאודליות. בשנת 1815 הפך הישוב לחלק מ[[ממלכת סרדיניה]] והחל משנת 1861 הפך חלק מ[[איחוד איטליה]].
 
החל משלהי [[המאה ה-19]] החלו תיירים [[הממלכה המאוחדת|בריטים]] מן המעמד ה[[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטי]] ואחריהם תיירים בני לאומים אחרים, לבקר את פורטופינו, שאליה ניתן היה להגיע בכרכרות סוסים מן הישוב סנטה מרגריטה ליגורה. הדיפלומט הבריטי אוברי הרברט (1880-1923) היה אחד מן התיירים הבריטים הראשונים אשר רכש וילה בפורטופינו. עד מהירהמהרה רכשו בריטים נוספים בתים בכפר, כדי לשמשם בחופשותיהם. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] עברו לראשונה הכנסות הכפר מ[[תיירות]] את ההכנסות מ[[דיג]], אשר היה עד לאותה עת ענף ההכנסה העיקרי בכפר, וקו החוף של הישוב הפך לרצף של בתי קפה ומסעדות.
 
יופיו של הישוב סיפק השראה לבניית חיקויים במקומות שונים בעולם. בפארק השעשועים [[טוקיו דיסניסי]] ב[[יפן]] נבנה העתק של חזית הכפר הפונה לים. העתק של הכפר נבנה אף ב[[אתר הנופש יוניברסל אורלנדו]] ב[[פלורידה]] וכן באתר נופש ב[[ניו זילנד]].
 
שמו של המקום התפרסם גם בזכות להיטה של הזמרת [[דלידה]] ב-1959, "Love in Portofino".
 
==קישורים חיצוניים==