השערת עולם ה-RNA – הבדלי גרסאות

 

לפי ההשערה, מנגנון שיצר יתרון סלקטיבי הוא [[סימביוזה|שיתוף פעולה]] בין מולקולת RNA שונות, תהליך שבסופו של דבר הוביל ליצירת האב-טיפוס של ה[[תא]]. בסוף של תהליך אקראי ארוך נוסף נוצרו גם מולקולות RNA שיכלו לעזור ביצירת [[קשר פפטידי|קשרים פפטידיים]] מ[[חומצת אמינו|חומצות אמינו]] שתרמו ליצירת החלבונים הראשונים. למולקולת RNA אלו היה יכול להיות יתרון סלקטיבי בכך שהחלבונים שנוצרו יכלו לתרום ליכולת השכפול העצמי שלהם.

אחד הקשיים הראשוניים שבהם נתקלת השערת עולם ה-RNA היא חוסר היציבות שנצפה במולקולת ה-RNA הידועות לנו היום, אשר מתפרקות באמצעות [[הידרוליזה]] בקלות רבה. גם ללא הידרוליזה, פירוק מהיר נצפה כתוצאה מ[[קרינת רקע]].

 

אחת האלטרנטיבות לשימוש ב-RNA בעולם הפרה-ביוטי היא לכן שילוב של RNA וחלבון ה-[[PNA]], מולקולה יציבה יותר ואשר מסתמנת כיותר קלה לסינתזה בתנאים ששרר כנראה בעולם הפרה-ביוטי. הסבר אפשרי אחר הוא שה[[אולטרה סגול|קרינה האולטרה סגולה]] שהייתה חזקה יותר בעולם הקדום, עזרה לייצב את ה-RNA ופירקה דווקא את הגורמים שפגעו בו (''RNAses'').

 

* בניסויים דמויי [[ניסוי מילר-יורי]] (''Miller-Urey-type experiments'') שבהם ניסו לייצר חומרים אורגניים בתנאי מעבדה לא נוצרו נוקלאוטידים. אלה אמורים היו להווצר משילוב של [[בסיס חנקני]], [[ריבוז]] ו[[זרחה|זרחות]], שהיו כנראה קיימים בעולם הקדום.

* אחד הנוקלאוטידים, ה[[ציטוזין]] מתפרק בקלות והמדענים טרם הצליחו להגדיר סימולציה סבירה עבור פעילותו בעולם הפרה-ביוטי.