תרומת הדשן – הבדלי גרסאות

בתחילה לא הייתה קביעות בזכות תרומת הדשן, וכל כהן שרצה יכול היה לקיים מצווה זו. הנוהג היה, שאם היו מספר כהנים חפצים במצווה, הם היו רצים אל המזבח, והכהן הקודם את חברו בשיעור ארבע אמות - זכה במצווה. לאחר שפעם אירע שדחף אחד הכהנים את חברו תוך כדי הריצה, והלה נפל ונשברה רגלו, תיקנו בית הדין של הכהנים, שזכות המצווה תיקבע בהגרלה (ב[[לשון חז"ל|לשון המשנה]]: "פייס"). לאחר קביעה זו נוצר חשש שמא לא יבוא איש לקיים את המצווה, מאחר שהסיכויים לזכות בהגרלה זו אינם רבים. הוחלט אפוא, שמי שיזכה במצוות תרומת הדשן, יזכה אף בעבודת סידור המזבח ("סידור המערכה") ובמצוות הולכת שני בולי עץ מ[[לשכת העצים]] אל המזבח {{הערה|מסכת יומא, פרק שני משנה א', וב[[תלמוד]] שם}}.