ריאליזם מדעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
# '''ריאליזם [[סמנטיקה|סמנטי]]''' - יש לפרש מונחים תאורטיים כגון 'אלקטרונים' ו-'דנ"א' המתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה כפשוטם, כלומר כמתייחסים ליישים שאכן קיימים בעולם, ולא ככלי נוח לארגון התופעות הניתנות לצפייה.
# '''ריאליזם [[אפיסטמולוגיה|אפיסטמי]]''' - בני אדם יכולים לדעת, לפחות בקירוב, אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות באמצעות מחקר מדעי. בנוסף, מטרת המדע היא להשיג ידע כזה.
 
הריאליזם המדעי החל כפילוסופיה של השכל הישר וכתגובה ל[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]]. הפוזיטיביסטים חשבו שלמשפטים מטאפיזיים, כלומר משפטים על מה שלא ניתן לתפוס ישירות בחושים, אין ערך אמת, כי לא ניתן לוודא אותם. הם סברו כי למשפטים במדע על ישים לא נראים (למשל [[אלקטרון|אלקטרונים]]) יש ערך אמת רק אם אפשר לעשות להם רדוקציה למשפטים על ישים נראים (למשל "שבילים" ב[[תא ערפל]]). הריאליסטים התקוממו נגד ההשקפה הזאת וסברו למשפטים "מטאפיזיים" יש ערך אמת בלי קשר לפרוצדורת אימות או ליכולת לעשות להם רדוקציה למשהו אחר. עבורם, ערך האמת שלהם פשוט קיים. למשל, אם מדען אומר: "לאלקטרון יש מטען 1-" הוא מתכוון לדבריו כפשוטם, כמשפט של ישות בעולם שיש לה תכונה מסוימת, ולטענה שלו יש ערך אמת או שקר בלי קשר ליכולת שלו לדעת את ערך האמת הזה. בנוסף, הריאליסטים מאמינים שכשמדובר בתיאוריות מדעיות מצליחות, המשפטים המאכלסים אותה הם אכן אמיתיים, לפחות בקירוב.
 
נקודת המוצא של זרם מחשבה זה מתבססת על הקביעה ה[[לוגיקה|לוגית]] שאמיתותה של [[תאוריה]] מדעית אינה עניין פרגמטי אלא מוחלט: מתוקף [[חוק השלישי הנמנע]] תיאוריה מדעית יכולה להיות או אמיתית או שיקרית ([[או מוציא]]). כך, אם תיאוריה מדעית היא אמיתית הרי שמושאיה קיימים במציאות: מושאי המדע החומריים אכן קיימים בחלל ובזמן. מונחי המדע אינם רק כלים להבנת המדע אלא מצביעים על ישים ממשיים.