נוסח וינה – הבדלי גרסאות

 

[[בית הכנסת הספרדי (פראג)|בית הכנסת הספרדי של פראג]], שנפתח לאחר שיפוצים ב-[[1837]]{{כ}}<ref>[[מיכאל מאיר (פרופסור לתולדות עם ישראל)|מיכאל מאיר]], '''בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות''', מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל עמוד {{כ}}180</ref> ו[[היכל קורל של בוקרשט]] שנחנך ב-[[1867]] היו בין בתי הכנסת שעשו שימוש בנוסח וינה. הקמתו של סמינר להכשרת רבנים ב[[וינה|ווינה]] הוסיפה להפצת הנוסח, כי בוגרי הסמינר, שנפוצו על פני אירופה, הביאו איתם את הנוסח לקהילותיהם.

בנוסח וינה חלו שינויים במהלך הזמן, זולצר התנגד תחילה לשימוש ב[[עוגב]], אך בהמשך היה לחסיד נלהב שלו. נוסח וינה היה מנהג חדש שכלל אווירה מכובדת, אסתטיקה, דרשנות בנושאים חברתיים, אך לא הרחיק לכת בשינויים<ref>[[מיכאל מאיר (פרופסור לתולדות עם ישראל)|מיכאל מאיר]], '''בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות''', מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל עמוד 177.</ref>.